בג"צ 52/86

תקציר

בג"ץ קבע כי לא יתערב בהחלטת בית הדין למשמעת של המשטרה להרשיע סגן ניצב במשטרת ישראל, שהורשע בשתי עבירות: קשר שלא לצורך עם עבריין ידוע, והתנהגות שאינה הולמת במילוי תפקידו, שכן החלטת בית הדין לא חרגה מסמכותו, להפר את הצדק הטבעי, או להכיל כל טעות משפטית נראית לעין. עוד מצא בית המשפט כי פרשנותם של החוקים הנדונים על ידי בית הדין הייתה סבירה, וכי קביעותיו העובדתיות לא היו שגויות. האישום הראשון נגע להמשך קשריו של העותר עם אדם בשם גרובר, שהיה מעורב בפעילות פלילית. בית המשפט הרשיע את העותר בעבירה זו, עליה ערער העותר, בטענה כי ההחלטה התבססה על עובדות שגויות. עם זאת, בית המשפט העליון מצא כי ההרשעה לא הייתה קשורה לתקופה שקדמה ל"פרשת שליט" ספציפית שהוזכרה בפסק הדין, וכי פרשנותו של בית הדין לחוק הרלוונטי הייתה סבירה. האישום השני נגע לשיחה שניהל העותר עם הכפוף לו בנוגע לחקירה, שהעותר לא היה צריך ליזום. גם בית המשפט העליון אישר הרשעה זו, וקבע כי העבירה הבלתי מוגדרת של "התנהגות בלתי הולמת" פורשה באופן סביר על ידי בית הדין. על העותר הוטל קנס בסך 250,000 ₪, וחויב לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 300 ₪, צמוד לריבית מיום פסק הדין.