תלה"מ 11519-04-19

תקציר

פסק דין זה מתייחס למוסד החינוכי בו ילמד בנם הקטין של זוג גרוש בשנת הלימודים הקרובה עם כניסתו לכיתה א'. האם רצתה שילמד בבית ספר ממלכתי קרוב למקום מגוריו עמה, ואילו האב העדיף בית ספר דתי, או לחילופין בית ספר ממלכתי-דתי אחר הקרוב למקום מגוריו. לאחר ששקל את טענות הצדדים, את תסקיר העובדת הסוציאלית ואת המלצות הגננת של הקטין, החליט בית המשפט כי הקטין ילמד בבית הספר הממלכתי בשכונת האם. ההחלטה התבססה בראש ובראשונה על טובת הילד, מצבו הנפשי והצורך למזער קונפליקטים בחייו. בית המשפט קיבל את המלצת העובדת הסוציאלית, וקבע כי טובת הילד היא להמשיך לחיות בסביבה המוכרת של בית אמו וללמוד בבית ספר ממלכתי סמוך, ולא ללמוד בבית ספר דתי שייצור קונפליקט עם אמו החילונית. בית המשפט התחשב גם בקשייו הנפשיים של הילד ובצורך שלו ביציבות ובביטחון נפשי, שסיפק ההסדר הנוכחי עם אמו. יתר על כן, בית המשפט ראה חשיבות בכך שהילד יוכל להמשיך את חברותו מהגן וללכת לבית הספר עם חברו הטוב ביותר. טיעוניו של האב בעד בית ספר דתי לא נחשבו משכנעים דיים כדי לגבור על התועלת שבהצעת האם. לפיכך, קבע בית המשפט כי הקטין ילמד בבית הספר הממלכתי, והדגיש כי ההחלטה התקבלה במטרה לשרת את טובתו של הילד בצורה הטובה ביותר. סוגיית הוצאות המשפט הושארה לדיון בפסק הדין הסופי.