ב"ל 33989-12-18

תקציר

בית המשפט החליט לדחות פעם נוספת את תביעת התובעת כנגד הנתבעת, לאחר פסק דין קודם, בשל חוסר שחר בטענות שהוצגו. התובעת טענה כי החוב שיוחס לה על ידי הנתבע אינו נכון, שכן היא לכאורה מעולם לא קיבלה גמלת הבטחת הכנסה כלשהי, ולכן יש להחזיר את הסכומים שנוכו מקצבאותיה לאורך השנים. עם זאת, מהראיות שהוצגו עולה כי התובע אכן קיבל גמלת הבטחת הכנסה בתקופה הנדונה, למעט מספר חודשים. החוב המיוחס לתובעת נבע מהחלטות רטרואקטיביות של הנתבעת, ששללו את זכאותה להטבות אלו בשל הכנסות לא מדווחות מהשכרת דירה. חוב זה הופחת עוד יותר לאחר מספר הליכים משפטיים שיזם התובע. בית המשפט מצא כי טענתה הנוכחית של התובעת, לפיה מעולם לא קיבלה טובות הנאה כלשהן, היא ניסיון חסר בסיס להתעלם מההליכים המשפטיים הקודמים בהם יזמה. כמו כן, הנתבעת מסרה דו"ח מקיף המפרט את ההטבות ששולמו לתובע, חישובי החוב והניכויים שבוצעו במהלך השנים לפירעונו. בית המשפט קיבל את דו"ח הנתבעת כתקף ודחה את טענות התובע. עוד ציינו, כי לתובע היו הליכים רבים בנוגע לחוב זה, אשר כבר הובילו לפסיקה לטובת הנתבעת. השופטת קיוותה כי פסק דין זה יבהיר את חישוב החוב עבור התובע וכי העניין יונח סופית, שכן הוועדה כבר החליטה לבטל את יתרת החוב. ההחלטה התקבלה בהיעדרם של שני הצדדים, ונמסר להם כי יש להם 30 יום לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים אם ירצו בכך.