פר"ק 42153-05-14

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור בחלקו, וקובע כי המערער היה עובד העיתון, ולא משתתף חופשי כאמור בהסכם בין הצדדים. השופטת מפרטת את השיקולים העומדים מאחורי החלטה זו, ומסבירה כי אופי יחסי עובד מעביד נקבע על ידי גורמים שונים, לרבות רמת ההשתלבות במערכת הארגונית של החברה, אופיו האישי של העיסוק, הכפיפות והסמכות להעסיק ולפטר עובדים. במקרה דנן, הטור השבועי של המערערת במשך למעלה משנתיים וחצי הוכיח רמה מספקת של המשכיות, סדירות והשתלבות ארגונית כדי להכשיר אותה כעובדת. יתר על כן, הרציונל החברתי העומד מאחורי דיני העבודה מצדיק הכרה בזכויותיה גם אם נחשבה למשתתפת חופשית. עם זאת, השופטת קובעת גם כי זכאותה של המערערת לזכויות סוציאליות מוגבלת ל-40% מהתשלומים שנקבעו בהסכם, שכן היא לא סיפקה ראיות הטוענים להטבות עודפות. לפיכך, הערעור בעניין הזכויות הסוציאליות נדחה. בנוסף, נקבע בפסק הדין כי לסכום שפסק המנהל המיוחד למערערת תינתן עדיפות מבחינת התשלום. השופט מחליט שלא להורות על הוצאות נוספות, ופסק הדין בתוקף החל מיום 10.3.2016.