ע"א 182/24

תקציר

בערעור שנדון בפני בית המשפט טענו המערערים כי על בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב לפסול את עצמו בשל משוא פנים פוטנציאלי, הנוגע לסכסוך על עיזבון המנוח, שהתמקד בעיקר בצוואות מתחרות משנת 2013 ו-2015. טענות בדבר השפעה בלתי הוגנת מצד המשיבים עמדו במוקד מרכזי. המערערים הביעו מורת רוח מהחלטותיו הקודמות של בית המשפט, ובפרט מדחיית בקשתם לשנות את רישום הרכוש בחזרה לשמו של המנוח ומסירוב בית המשפט להעביר את נטל ההוכחה למשיבים. הם גם לא היו מרוצים מהמגבלות שהוטלו על המומחה הממונה, המוגבלות אך ורק להערכת כשירותו של המנוח בשנת 2015, וטענו כי על המומחה להתבונן גם בהשפעה בלתי הוגנת בשל מצבים רפואיים. המערערים התנגדו לתשלום שכר טרחת המומחה על רקע טענות להטיית בית המשפט לטובת המשיבים. בבקשת הפסילה צוינו חששות לגבי משוא פנים לכאורה הנובע מהערות שיפוטיות והחלטות פרוצדורליות שהתקבלו כבר ביוני 2023, עד אוקטובר 2023. בית המשפט דחה את בקשת הפסילה מחוסר עיתוי וצדק, לא מצא התנהגות פוגענית מהותית או חוות דעת "נעולה" מצד השופט, והדגיש כי ביקורת כלפי התנהלות הצדדים אינה מצדיקה פסילה. לאחר עיון בערעור ובמסמכים הנלווים אליו, אישר בית המשפט את ההחלטה הראשונית, והדגיש כי פעילות שיפוטית לבדה אינה מבססת פסילה אלא אם כן ניכרות נסיבות חריגות וחריגות, שלא היו קיימות במקרה זה. לא הוטלו צווי הוצאות בשל היעדר בקשה לתגובה.