ב"ל 22771-07-22

תקציר

בית המשפט מצא כי התובע, נהג משאית שחילק סחורה בשטחים חקלאיים, סיפק ראיות מספיקות כדי לתמוך בטענתו כי פגיעת הגב שלו נגרמה כתוצאה ממיקרוטראומה שנגרמה לו בעבודה. בית המשפט קיבל את טענת התובע כי עיקר עבודתו כללה פריקה ידנית של גלילי ניילון כבדים, שארכה עד 4 שעות ביום, ונסיעה בדרכים משובשות במשך כ-3 שעות ביום. פעילות זו, לאורך תקופה של 22 שנים, היוותה תשתית עובדתית מספקת לטענת מיקרוטראומה. בית המשפט התייחס גם לעדותו של התובע כי ברכבו היה כיסא הידראולי לא אורתופדי, שלא התאים לנסיעה בדרכים משובשות, וכי ייתכן שברכביו הקודמים לא היו בולמי זעזועים. השופט פסק לטובת התובע וקבע כי נקבעה תשתית עובדתית לבחינת הפגיעה בגב על פי תיאוריית המיקרוטראומה. כתוצאה מכך, ימונה מומחה רפואי שיקבע את הקשר הסיבתי בין עבודתו של התובע לבין מצב גבו. עוד נקבע בהחלטה כי ההוצאות ייקבעו בפסק הדין, ומינוי המומחה ייעשה בנפרד.