בש"פ 3455/24

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת רשות הערעור בהתבסס על הכלל הקיים לפיו בקשות מסוג זה נענות רק בנסיבות חריגות. הכלל, כפי שצוין בפסק הדין, קובע כי חופשה יכולה להינתן רק כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מהאינטרסים של הצדדים המעורבים או מהאינטרס למנוע עיוות דין חמור. הטענות בבקשה אמנם מוכרות, אך חוסר הזמן והמגבלות הפרוצדורליות אינן מאפשרות לקיים את הבירור העובדתי הנדרש. לפיכך, הבקשה נדחית בשל חוסר היכולת לאמת את הנסיבות החריגות הנזכרות בבקשה, כפי שמסמיך סעיף 53(א1)(2) לחוק המעצרים.