ת"א 7124-07-11

תקציר

התובע, שהגדיר את עצמו כמתווך עסקי, טען כי שימש כמתווך במכירת מספר בתי מלון ולכן דרש דמי תיווך מהנתבעים. הנתבעים סירבו בטענה כי התובע אינו הגורם היעיל למכירה וכי הם לא התקשרו עמו בחוזה תיווך. בית המשפט בחן האם נכרתו חוזי תיווך בין התובעת לבין הנתבעים והאם התובעת זכאית לדמי תיווך בגין מכירת בתי המלון. השופט שוכנע כי התובע אכן התקשר בחוזה בעל פה עם קבוצת אזורים, שכן זו פנתה אליו וביקשה את שירותיו כמתווך. עם זאת, השופטת לא השתכנעה כי גם מלונות פתאל התקשרה בחוזה עם התובעת. באשר לשאלה השנייה, קבע השופט כי התובע זכאי לדמי תיווך מקבוצת אזורים, שכן הוא היה הגורם האפקטיבי בעסקה למכירת בתי המלון. השופטת טענה כי יוזמת התובעת הובילה לפגישה בה נפגשו לראשונה המוכר והקונה, ולאחר מכן למכירת המלונות. השופטת קבעה כי דמי התיווך להם זכאית התובעת מקבוצת אזורים יעמדו על סך של 2,425,000 ₪, שישולמו ביחד ולחוד עם הפרשי ריבית והצמדה. תביעת התובעת נגד מלונות פתאל נדחתה, וזו חויבה לשלם לתובע 75,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.