ע"ע 300321/98

תקציר

פסק הדין מקבל בחלקו את טענותיהם של שני המערערים, אריה סוירי ויצחק שלום, כנגד המשיב שהפעיל רשת חניונים והעסיק אותם כקופאיות. השניים פוטרו בטענה לגניבת כספים מהחניון ולאחר מכן תבעו את המשיב בתשלומים שונים הנובעים מעבודתם וסיום עבודתם. בית המשפט המחוזי קיבל חלקית את טענותיהם, מה שהוביל את הצדדים להגיש ערעורים על הטענות שנדחו ועל הבסיס לחישובי הטענות שהתקבלו. פסק הדין עוסק בנושאים כגון פיצויי פיטורים, תשלומי הודעה מוקדמת, פדיון חופשות, דמי אבטלה וגמול בגין עבודה בשבתות ובחגים. באשר לפיצויי פיטורים, בית הדין מאשר את קביעת בית הדין האזורי בדבר גניבה מצד המערערים ומסכים עם שלילה מוחלטת של פיצויי פיטורים. עם זאת, היא מקבלת חלקית את טענות המערערים להודעה מוקדמת ופדיון חופשות, ומוסיפה סכומים מסוימים לחישוביהם תוך דחיית טענת המשיב כי יש לשלם למערערים על בסיס שכרם המפוצל. בית המשפט פוסק גם בתביעות המערערים לדמי אבטלה, וקובע כי עליהם להפנות תביעות אלה למוסד לביטוח לאומי. כמו כן, היא דוחה את התביעה לגמול ימי מנוחה בשל היעדר הוכחות מספיקות. בנוסף, בית המשפט פוסק למר סוירי את השכר למשך שלושה חודשים – אוקטובר, נובמבר ודצמבר 1991 – אשר עוכב בשל עיקול על שכרו. לבסוף, בית המשפט קובע כי שני הצדדים ניצחו והפסידו, ולכן אין צורך לקצוב שכר טרחת עורכי דין. השופט ב' ליברמן חולק על כך באופן חלקי, וסבור כי המערערים אינם צריכים ליהנות מפיצול השכר בכל הנוגע להודעה מוקדמת ותשלום דמי פדיון חופשות. העתק פסק הדין יישלח לנציבות מס הכנסה ולמוסד לביטוח לאומי.