ב"ל 37690-05-21

תקציר

התובע, נהג משאית מנוף מטעם עיריית חיפה, הגיש תביעה לדמי פגיעה בעבודה, בנימוק של פגיעה בגב שנגרמה כתוצאה ממיקרוטראומה. בית המשפט בחן האם התובע הביא ראיות מספיקות לתמיכה בתביעתו. נקבע כי התובע עבד כנהג משאית במשך 39 שנים, נהג בדרכים משובשות ובדרכים לא סלולות, לרבות דרכי עפר, לפחות שעה עד שעתיים ביום. במהלך עשרים השנים הראשונות להעסקתו, נהג התובע במשאיות ישנות ללא בולמי זעזועים, והרגיש רעידות בכל גופו. בית המשפט קיבל את טענת התובע כי עבודתו כללה נהיגה חוזרת ונשנית בדרכים לא אחידות, המהוות מיקרוטראומה כהגדרתה בפסיקה. כמו כן, בית המשפט מצא כי התובע הצליח להוכיח כי נהג במשאיות ישנות ללא בולמי זעזועים במשך תקופה משמעותית. בהתחשב במשך הארוך של העסקתו, קבע בית הדין כי הונחה תשתית עובדתית מספקת למיקרוטראומה. בעקבות זאת החליט בית המשפט למנות מומחה רפואי שיבחן את הקשר הסיבתי בין עבודתו של התובע לבין פגיעת גבו. השופטת שקלה את התיק הרפואי של התובע והתירה לנתבע ולצדדים להגיש ראיות רפואיות נוספות. התיק נקבע לעיון, ופסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים.