רע"א 3779/00

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני נגד הליכי הוצאה לפועל הנוגעים לדירה. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו קיבל החלטה זו משום שהמבקשים נמנעו מלהזכיר תצהיר קודם שסתר את תביעתם הנוכחית, ובכך שלל את האפשרות לסעד זמני. השמטת תצהיר זה, לצד היעדר ראיות התומכות בטענותיהם לחוסר תום לב מצד הבנק, הביאו לדחיית בקשת המבקשים. המחלוקת שביסודה נסובה סביב הדירה, שנמצאת בבעלות רשמית של בנם של המבקשים, אך המבקשים טוענים לזכויות. לטענת המבקשים, המשיבים 1 ו-2 (וולסון ובנם, בהתאמה) קשרו קשר להעביר את הזכויות בדירה לוולסון, אשר נטל הלוואה מהבנק באמצעות מסמכים מזויפים. כאשר וולסון פרע את ההלוואה, הבנק פתח בהליכי הוצאה לפועל לתפיסת הדירה. גם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, שניתן על ידי השופט יהודה זפט, נקבע כי המבקשים לא הוכיחו את מודעותו של הבנק לקשירת קשר לכאורה או לרשלנותו באישור ההלוואה. יתר על כן, כל רשלנות מצד הבנק לא פסלה את המשכון. מאחר שלמבקשים עומדת האפשרות להגיש תביעת נזיקין נגד הבנק, השופט זפט לא ראה עילה להתערב בהליכי ההוצאה לפועל של הבנק, במיוחד נוכח חוסר השקיפות של המבקשים ביחס לתצהיר הקודם. בסיכומו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחתה, והמבקשים חויבו בהוצאות הבנק בסך 5,000 ₪. החלטה זו לוקחת בחשבון את מכלול הטיעונים והשיקולים שהוצגו על ידי שני הצדדים ומדגישה את הצורך בגילוי מלא ובשקיפות בהליכים משפטיים.