תא"ק 1562/09

תקציר

פסק הדין מתאר מחלוקת בין לילי הבר לעו"ד משה טייטלבוים בנוגע לשיתוף פעולה עסקי שעלה על שרטון בשנת 2008. שני הצדדים חתמו על "הסכם שיתוף פעולה" בשנת 2001, המפרט את תנאי הקשר העסקי שלהם באיתור וניהול נכסים יהודיים בפולין. ההסכם החזיק מעמד לתקופה בלתי מוגבלת, אך יכול היה להסתיים על ידי כל אחד מהצדדים שהגיש הודעה מוקדמת של 6 חודשים. היחסים התערערו בשנת 2008, ושני הצדדים פנו לבית המשפט כדי ליישב מחלוקות הנובעות מסיום השותפות ביניהם. המחלוקת העיקרית נסובה סביב התנאים הכספיים של פרידתם. לאחר מספר סבבי משא ומתן, הסכימו הצדדים בעל פה ביום 4.12.2008 על הסכם סיום, שנרשם בפסק הדין כ"הסכם סיום שיתוף פעולה". בהסכם זה נקבע תשלום כולל של 1,300,000 דולר שישלם טייטלבאום להבר בתשלומים, בתמורה לביטולו המיידי של הסכם שיתוף הפעולה ויישוב כל התביעות ההדדיות. פרטי ההסכם הסתיימו בחיוב, והצדדים לחצו ידיים והצביעו על קבלתם. פסק הדין מטיל על טייטלבאום את האחריות לאי כיבוד התחייבויותיו על פי הסכם הפיטורים. הוא התחמק מחתימה על המסמך הרשמי והפסיק את הקשר עם הבר לאחר פגישתם בדצמבר. השופטת קובעת כי היעדר מסמך חתום אינו שולל את ההסכם בעל פה המחייב אליו הגיעו הצדדים. הבר מקבל 5,419,700 ש"ח, שווה ערך ל-1,300,000 דולר, צמוד למדד המחירים לצרכן, בתוספת ריבית משפטית מיום 19.5.2009, בצירוף מע"מ ושכר טרחת עורך דין בסך 75,000 ש"ח. עוד קובע פסק הדין כי הסכם שיתוף הפעולה וביטולו לאחר מכן מחייבים רק את הבר וטייטלבאום, למרות שהבר פעל מטעם חברת סקליום בע"מ בחוזים אלה. לחברת סקליום בע"מ אין עילת תביעה בקשר להסכמים אלה.