רע"פ 4562/11

תקציר

פסק הדין דן בתחולתה של נורמה פלילית מקלה במקרים בהם השתנתה מדיניות האכיפה. הוא מתווה את העיקרון לפיו נורמות משפטיות חלות מיום כניסתן לתוקף, אך קיימים חריגים לנורמות מקלות, המאפשרים להן לחול על עבירות עבר אלא אם ניתן פסק דין סופי או אם הנורמות הן זמניות. המבקש טען לתחולה בדיעבד של הוראה מינהלית מקלה בדבר מדיניות אכיפה, אך בית המשפט טען כי ניתן לשנות מדיניות מינהלית מבלי ליצור זכויות מוקנות. בית המשפט הדגיש כי איסורים זמניים כפופים לחוק בעת ההפרה, גם אם חקיקה מאוחרת יותר מיטיבה עם הנאשם. בפסק הדין צוין כי למרות השינויים במדיניות האכיפה, האינטרס הציבורי עדיין מחייב אכיפה חזקה של עבירות מתקופות של חשש ביטחוני מוגבר. בפסק הדין נקבע כי שינוי מדיניות האכיפה אינו מחייב בהכרח תחולה רטרואקטיבית של נורמות מקלות, במיוחד כאשר מדובר באינטרס ביטחוני וציבורי. בית המשפט מצא כי בעוד שנורמות מיטיבות עשויות לחול בדרך כלל רטרואקטיבית, הדבר אינו מוצדק בשל ההקשר הביטחוני המקורי. לפיכך, טענת המבקש לא הצדיקה ביטול הרשעות קודמות או אימוץ האכיפה המקלה בדיעבד. בנוסף, פסק הדין הדגיש כי כל שרירותיות הנתפסת בקביעת מועדי אכיפה מוצדקת על ידי צורך מעשי להגדיר לוחות זמנים ברורים למדיניות והתייחס לתפקידו של שיקול הדעת בהחלטות התביעה. בסופו של דבר, הערעור נדחה, תוך הדגשת הסבירות במדיניות האכיפה והיעדר עילה מהותית לתחולה רטרואקטיבית במקרה זה.