ע"א 2035/03

תקציר

הערעור עוסק בסכסוך הנובע מהסכם פרויקט בנייה ולאחר מכן בוררות. המערערת והמשיבה התקשרו בשנת 1995 בהסכם בניה, שכלל תניית בוררות ליישוב סכסוכים. חילוקי דעות שונים הובילו להסכם בוררות בשנת 1997, בו מונה אינג' יוני מולנר לבורר בנושאי בנייה למגורים. בבוררות הוגשו תביעה כספית על ידי המשיב ותביעה שכנגד על ידי המערער. הבורר פסק למשיבה 424,000 ₪, המהווים יישוב מלא בהתאם למחלוקות שהוצגו, למעט אזכור מפורש של ליקויי בנייה. חרף ההכרה בפסק הבוררות, הגישה המערערת בהמשך הודעת צד ג' כנגד המשיב בגין ליקויי בנייה, בעקבות תביעות של רוכשי דירות. בית המשפט ראה את פסק הבוררות כמחייב, המביא לפתרון מלא של סכסוכים קשורים, ובכך מהווה "מעשה של בית המשפט" המונע תביעות נוספות. נקבע כי הן התביעה שכנגד והן הודעת צד ג' התבססו על עילות דומות, והפעילו עקרונות השתק המונעים התדיינות חוזרת ונשנית בעניינים שנפתרו. זאת ועוד, טענות המערערת לסעד פיצול נדחו במשתמע בבוררות, תוך הדגשת סופיותן. בית המשפט אישר את דחיית הודעת הצד השלישי ודחה את הערעור, תוך שהוא פוסק הוצאות משפט למשיבים. השופט גרוניס הוביל את ההחלטה, בתמיכת המשנה לנשיא אור והשופט ג'ובראן, ואישר מחדש את הדבקות במסקנת הבוררות כסופית.