ע"א 38577-01-16

תקציר

הערעור הוא על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע שלא לדחות על הסף תביעה בדבר חבות המערערת בתשלום הוצאות הטיפול הרפואי בכלב. הכלב, שהיה שייך למערער, נפגע וטופל במרפאה וטרינרית על חשבון המשיב. המשיב, ארגון זכויות בעלי חיים, תבע את המערערת בגין הוצאות הטיפול. בית משפט השלום פסק לטובת המשיב, אך המערער לא ערער ופסק הדין הפך לסופי. לאחר מכן הגיש המערער תביעה לביטול פסק הדין, בטענה כי יש לבטלו מחמת תרמית, שכן הוא התבסס על עדות שקר בדבר תקופת אשפוזו של הכלב, וכי בית המשפט נעדר סמכות לדון בתביעה הראשונית. המשיב ביקש לדחות את התביעה על הסף מכוח חוק בית המשפט, המונע מצדדים להתדיין מחדש בעניינים שכבר הוכרעו. בית משפט השלום קיבל חלקית את הבקשה ודחה על הסף חלק מטענות המערער, בעוד שאחרות נדחו. הערעור העיקרי מערער על החלטת בית המשפט לדחות חלק מהתביעות על הסף. בית המשפט מוצא כי טענות המערער, גם אם יוכחו, אינן מצדיקות את ביטול פסק הדין החלוט כפי שניתן היה להעלות במהלך ההליך הראשוני. גם הטענה בדבר היעדר סמכות נדחית, שכן היא הועלתה מאוחר מדי וממילא לא תביא לביטול פסק הדין הראשון. גם ההחלטה שלא לדחות את התביעה בדבר אי תשלום אגרת בית משפט היא כדין, שכן המערערת לא הראתה כי היא עומדת באמות המידה לביטול פסק דין חלוט. בית המשפט מדגיש כי פסקי דין חלוטים ניתנים לביטול רק במקרים חריגים, ועל כן טענות פרוצדורליות שהעלה המשיב מוצדקות ואינן מצביעות על חוסר תום לב. גם הערעור על ההחלטה לקיים משפט מהיר נדחה, שכן מדובר בהחלטה שלגביה נדרשת רשות ערעור. בית המשפט מציין כי בקשת המערער לפסוק בדבר סמכותו של בית הדין לדון בתובענה לביטול פסק הדין נותרה ללא הכרעה בבית משפט השלום ואינה חלק מערעור זה. גם בקשתו המאוחרת של המערער לצרף תצהיר נדחית, שכן היא מתייחסת לחלק בהליך שלא נדחה ואינו רלוונטי לערעור. בסופו של דבר, הערעור נדחה והמערער נדרש לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.