ב"ל 41144-10-22

תקציר

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בתיק 41144-10-22, ניתן ביום 28.9.2025 פסק דין, הדן בטענת התובע כי יש להכיר בליקוי בכתפו כתאונת עבודה באמצעות מיקרוטראומה או מחלת מקצוע. בסופו של דבר דחה בית המשפט את תביעת התובע. **עקרונות משפטיים וחידושים שנותחו:** ליבת תיק זה נסובה סביב הדוקטרינה המשפטית של **מיקרוטראומה** כבסיס להכרה בפגיעה כתאונת עבודה. ניתוח בית המשפט מדגיש מספר עקרונות משפטיים מרכזיים ויישומם: * **מטרת דוקטרינת המיקרוטראומה:** בית המשפט חוזר ומדגיש כי תיאוריית המיקרוטראומה משמשת כפיקציה משפטית לטיפול בפער חקיקתי. מטרתו לפצות מבוטחים בגין פגיעות הקשורות לעבודה שאינן עונות על ההגדרה המסורתית של "מחלת מקצוע" (הכוללת בדרך כלל רשימה סגורה) או "תאונת עבודה" יחידה. עיקרון זה הוא יסוד בהרחבת היקף פיצוי העובדים כך שיכלול פציעות בלאי הדרגתיות. (פסקה 8) * **נטל ההוכחה למיקרוטראומה:** על התובע מוטל נטל להוכיח תשתית עובדתית למיקרוטראומה. זה דורש הדגמה: * **תנועות חוזרות:** ביצוע של תנועות חוזרות על עצמן שהן זהות או "זהות במהותן" (דומות) באופיין במהלך העבודה. (פסקה 9) * **תקופה רציפה:** יש לבצע תנועות אלה לפרק זמן רצוף. (פסקה 9) * **מיקום ותדירות מוגדרים:** התנועות חייבות לפעול במקום מוגדר ובתדירות הנמשכת לאורך תקופה מספקת כדי לגרום לנזק מצטבר. (פסקה 9) * **נזק מצטבר:** הצטברות נזקים קלים ובלתי הפיכים מתנועות חוזרות ונשנות אלה מובילה לפגיעה ממשית ביכולת העבודה, בדומה לטיפות מים החודרות אבן. (פסקה 10) * **טבען של תנועות חוזרות:** בית המשפט מבהיר כי התנועות אינן חייבות להיות זהות לחלוטין אלא חייבות להיות דומות מספיק כדי להיחשב "זהות במהותן". באופן מכריע, תנועות אלו חייבות להתבצע בתדירות מספקת כדי לגרום לנזק מצטבר. (פסקה 10) * **הבחנה מפעולות מגוונות:** חידוש או הבהרה משפטית משמעותית טמונה בהבחנה של בית המשפט בין פעולות שחוזרות על עצמן באמת לבין מגוון תנועות. פעולות המורכבות מתנועות מגוונות המבוצעות בסדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה אינן מהוות רצף של תנועות שחוזרות על עצמן. (פסקה 11) * **חריג לתנועות בודדות בעבודה מגוונת:** עם זאת, בית המשפט מכיר בכך שגם בעבודה מגוונת, אם ניתן לאבחן תנועת גוף מסוימת ולהוכיח שהיא מבוצעת באופן רציף לאורך תקופות משמעותיות, היא עדיין יכולה לבסס בסיס עובדתי מספיק למיקרוטראומה. זה מדגיש גישה ניואנסית, המאפשרת זיהוי של אלמנטים שחוזרים על עצמם בסביבת עבודה רחבה ומגוונת יותר. (פסקה 11) * **תביעת מחלת מקצוע:** בית המשפט התייחס גם לתביעה בגין מחלת מקצוע, והדגיש כי על התובע להוכיח את הפריט הספציפי ברשימה הרלוונטית של מחלות מקצוע. אי ציון או הוכחת הבסיס העובדתי לפריט כזה מביא לדחיית התביעה. (פסקה 19) **יישום וממצאים עובדתיים:** בית המשפט ניתח בדקדקנות את טענות התובע כנגד אמות מידה משפטיות אלה: * **תיבות הרמה:** בית המשפט מצא כי התדירות והמאמץ של תיבות הרמה, כולל תנועות מעל גובה הכתפיים, לא הוכחו מספיק. עדותו של התובע עצמו הצביעה על ירידה במספר הארגזים שהורמו עם הזמן, ומספר הארגזים הממוצע לשעה היה לפעמים נמוך. בית המשפט ציין גם את השונות במשקל הקופסה ובגובה המדף, כמו גם את הסיוע שקיבל מעמית לעבודה. (פסקה 15) * **ניקוי דגים:** בית המשפט מצא מספר ליקויים בטענת התובע בנוגע לניקוי דגים: * משך הזמן הנטען של 3-4 שעות ביום לא הוכח וחסר תימוכין. (פסקה 16) * לא הוכח שעבודה זו דרשה תנועות כתפיים חוזרות ונשנות או תנועות מעל גובה הכתפיים, שכן היא בוצעה על שולחן. (פסקה 16) * העבודה חולקה עם עובד נוסף. (פסקה 16) * עבודתו של התובע הייתה מגוונת ולא רציפה, שזורה במשימות אחרות כמו אינטראקציות עם לקוחות, שקילה, חיתוך וניקוי פנים דגים. פיצול זה ערער את הרעיון של תנועה רציפה וחוזרת על עצמה. (פסקה 16) * **הוצאת דגים מהבריכה:** תביעה זו נדחתה מכיוון שהתובע לא הזכיר זאת כגורם לפגיעה בכתף בהצהרות קודמות, לא ביצע את הפעולה מאז 2013, והעבודה הייתה מגוונת ולא בוצעה מעל גובה הכתפיים. (פסקה 17) * **פעילויות עבודה כלליות:** בית המשפט הגיע למסקנה כי בעוד שעבודתה של התובעת עשויה הייתה להיות תובענית פיזית (למשל, תקופות ממושכות, ניקיון), ביצוע "פעולות רבות ומגוונות שפעלו על חלקי גוף שונים" לא ביסס בסיס עובדתי למיקרוטראומה ספציפית בכתף. בית המשפט ציטט תקדים (דרור כפורי) המדגיש כי תנועות בודדות המבוצעות מעת לעת, עם הפסקות משמעותיות לפעולות מגוונות אחרות, אינן עומדות בדרישה של תנועה חוזרת ומתמשכת הנחוצה למיקרוטראומה. (פסקה 18) **מסקנה:** פסק הדין של בית המשפט התבסס על אי עמידתו של התובע בנטל ההוכחה הנדרש כדי לבסס תשתית עובדתית למיקרוטראומה או מחלת מקצוע הנוגעת לליקוי הכתף שלו. הניתוח מדגיש את הדרישות הראייתית המחמירות להוכחת מיקרוטראומה, ובמיוחד את הצורך בתנועות חוזרות ונשנות באופן מוגדר, ואת האתגר להוכיח בסיס כזה בשגרת עבודה מגוונת ולסירוגין.