ע"א 2180/98
פסק-דין עליון
תקציר
תושבי מושב משמר איילון, שהחזיקו ברישיון לשימוש במשק חקלאי במושב, הסתכסכו עם הסוכנות היהודית, החוכרת של הקרקע, על תשלום דמי ההסכמה לאחר שהחווה נמכרה והורישה לילדי המערערים. בית המשפט העליון קבע כי אף שהמערערים אינם החוכרים של המשק, החוזה בין הצדדים יכול לקבוע מי מהצדדים ישלם את דמי ההסכמה. במקרה דנן, תכליתו הכלכלית של ההסכם והתנהלות הצדדים הצביעו על כך שהמערערים, כמעבירים בפועל, אחראים לתשלום. השופט טירקל, בדעת מיעוט, טען כי למערערים אין זכויות במשק וכי על הסוכנות לשאת בדמי ההסכמה, שכן היא לא נהנתה מהמכירה. פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שצידד בסוכנות, אושר אפוא ברוב קולות, והמערערים חויבו לשלם את דמי ההסכמה, בצירוף הוצאות המשיב.
חקיקה מקושרת
ע"א 2180/98 עזרא בר לב נ' הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, עליון (27.2.2001)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.