ת"א 52095-05-21

תקציר

התיק נסוב סביב מחלוקת הנוגעת לזכויות בחלקת קרקע בבת ים, המיועדת לבנייה למגורים. המבקש, שמעון, החזיק בתחילה בחלק לא ברור בקרקע (כ-2.9%). המשיבים, היזמים, ביקשו לפרק את השותפות במקרקעין ורכשו את זכויותיו של שמעון במכירה שאושרה על ידי בית משפט השלום בהרצליה. עם זאת, שמעון טען כי לאחר אישור המכירה, הגישו לו היזמים הצעה חדשה, והוא נענה לה, ובכך נוצר הסכם מחייב ששינה את המכירה הקודמת. על פי הסכם לכאורה זה, זכויותיו של שמעון בקרקע יישארו על כנן, והיזמים יספקו לו שירותי בנייה. שמעון הגיש בקשה לצו מניעה זמני לעיכוב ביצוע המכירה המקורית, בטענה כי הסכמתו להצעת היזמים יצרה הסכם חדש. עם זאת, בית המשפט מצא מספר בעיות בטיעוניו של שמעון. ראשית, הודגש כי כל הסכם הנוגע למקרקעין מחייב הסכמת כל הצדדים וחתימה על מסמך בכתב, דבר שלא התקיים. שנית, הסכם המכר שאושר על ידי בית המשפט היה כרוך בפיצוי כספי, ואילו ההסכם החדש הנטען לא היה כרוך בעסקה כספית, דבר שדרש את אישור בית המשפט והכונס. שלישית, המסמכים שהציג שמעון כראיה להצעה חסרו פרטים מהותיים ולא היוו הצעה תקפה. בנוסף, טענתו של שמעון כי קיבל את ההצעה ב-22 במרץ סותרת במכתב מעורך הדין של היזמים, שנשלח באותו תאריך, בו נכתב כי טיוטת ההסכם עדיין כפופה לאישורים מרובים ואינה סופית. יתר על כן, בקשתו של שמעון לצו מניעה זמני נתקלה בעיכובים, שכן הוא הגיש אותה חודשיים לאחר שנודע לו כי המשא ומתן הסתיים, ומלוא התמורה בגין המכירה המקורית שולמה. עוד ציינו היזמים כי מתן צו המניעה יפגע קשות בפרויקט הבנייה ויפר הסכמים עם בעלי קרקע אחרים, מה שעלול לגרום לנזק כספי משמעותי. נוכח חוסר ההצדקה בטיעוניו של שמעון והנזק הפוטנציאלי העלול מעיכוב הפרויקט, דחה בית המשפט את הבקשה לצו מניעה זמני. יתרה מכך, היא חויבה בשמעון לפצות את היזמים על הוצאותיהם המשפטיות, בסך 15 אלף שקל.