עפ"ג 10021-09-18

תקציר

פסק הדין מפרט את ערעורו של סמיר ווהבי על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה הנוגע למספר אישומים, בהם גניבה בידי אדם מוסמך, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות ושיבוש הליכי משפט. ווהבי הורשע ונידון על ידי בית משפט השלום לשישה חודשי מאסר בפועל, ארבעה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 5,000 שקל ועבודות שירות. הערעור מתייחס להרשעה ולגזר הדין. בית המשפט המחוזי אישר את ההרשעה אך הפחית את העונש. היא קיצרה את תקופת עבודות השירות לארבעה וחצי חודשים, תוך השארת שאר חלקי המאסר ללא שינוי. האישום הראשון נגד ווהבי התייחס לאירוע בין השנים 2005-2006, כאשר זייף את חתימת מרשו כדי ליישב תביעה ושלשל לכיסו את כספי הפיצויים ללא ידיעתו או הסכמתו של מרשו. האישום השני התייחס לניסיון בשנת 2012 להשפיע על בא כוחו של הלקוח למסור עדות שקר בהליך המשמעתי שנפתח נגד ווהבי לאחר שהלקוח גילה את הגניבה. מאוחר יותר, בשנת 2013, שכנע והבי את הלקוח לחתום על הצהרה כוזבת, שבה השתמש בשימוע המשמעתי שלו. ווהבי טען להקלה בעונשו, תוך הדגשת היעדר עברו הפלילי, קשייו הכלכליים וחלוף הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה. עוד טען כי רישיונו לעסוק בעריכת דין כבר נשלל, מה שגרם לו נזק מקצועי מספיק, וביקש לרצות עבודות שירות במקום מאסר בפועל. המדינה הדגישה את חומרת פשעיו של והבי, את הפגיעה באמון הציבור בעורכי הדין ואת עברו המשמעתי העמוס. בית המשפט המחוזי שקל את הנסיבות והגיע למסקנה כי עונשו של בית משפט קמא היה סביר, אך החליט להפחית את תקופת עבודות השירות בשל הזמן המשמעותי שחלף מאז ביצוע העבירה הראשונה. בית המשפט אישר את ההרשעה ואת רוב גזר הדין, וסבר כי פסק דינו של בית משפט קמא מוצדק, מבוסס ועולה בקנה אחד עם עקרון ההלימות. העונש המופחת של עבודות שירות נועד להכיר בפער של 11 שנים בין העבירה לבין כתב האישום. פסק הדין גם הבהיר את התנאים המחמירים של עבודות השירות ואת ההשלכות של אי ציות.