ב"ל 52060-08-18

תקציר

התובעת, שעבדה כמנהלת אדמיניסטרטיבית ולוגיסטית בחברת אפרים קסטיאל ובניו בע"מ, ערערה על דחיית תביעתה להכרה ב-CTS ימני (תסמונת התעלה הקרפלית) כפגיעה בעבודה. התובעת הצליחה בעבר בתביעה דומה בגין CTS ביד שמאל שלה בשנת 2003. בית המשפט מינה שני מומחים רפואיים. הראשון, ד"ר אקטיביסטן, הגיע למסקנה כי אין קשר סיבתי בין עבודתה של התובעת לבין CTS ביד ימין, וכי אין בסיס עובדתי למיקרוטראומה. גם המומחה השני, ד"ר פריימן, לא מצא קשר סיבתי, וקבע כי תנאי עבודתה של התובעת לא היוו בסיס עובדתי למיקרוטראומה, וכי הפרעת בלוטת התריס וכאבי המפרקים שלה היו גורמי סיכון. יתר על כן, ד"ר פריימן טען כי אם ה-CTS נגרם כתוצאה מהקלדה, הוא היה מופיע ביד ימין הדומיננטית לפני יד שמאל. בית המשפט הסכים עם הערכתו של ד"ר פריימן ודחה את טענת התובעת, תוך שהוא מציין כי ההכרה הקודמת ב-CTS ביד שמאל לא הייתה מוצדקת ולא היוותה תקדים להכרה ב-CTS ימני. עוד הודגש בפסק הדין כי הכרת הנתבעת ב-CTS השמאלי בשנת 2003 התבססה על פסיקה מיושנת, וכי הפסיקה הנוכחית והשינויים הפרוצדורליים הביאו לכך שאין מקום להכרה ב-CTS של שתי הידיים כפגיעה בעבודה. בית המשפט קבע כי עבודתה של התובעת לא כללה פעולות חוזרות ונשנות מהסוג שעלול לגרום למיקרוטראומה וכי חוות הדעת של המומחה היו מפורטות ומנומקות ולא ראה סיבה לסטות מהן. לבסוף קבע השופט כי הנתבע לא יישא בהוצאות התובע, כמקובל בהליכי ביטוח לאומי.