בג"צ 33826-08-24

תקציר

במקרה שהציג השופט א' גרוסקופף, ביקש העותר צו מניעה מותנה כנגד החלטת בית הדין הרבני הגדול בירושלים, אשר דחה ביום 17.7.2024 ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי תל אביב-יפו. בית הדין האזורי אישר מכירת דירת מגורים בבעלות משותפת למשיב, שהוא בן זוגה לשעבר של העותר, במסגרת הליך הגירושין ביניהם. הדירה, בה התגוררו המשיב וילדיהם, הוערכה תחילה בסכום של 3.96 מיליון ₪. עם זאת, המשיב הציע 3.5 מיליון ₪, והצדיק את המחיר הנמוך יותר בשל ליקויים בדירה. לאחר ששקל שומה הנדסית ושמאות משלימה של מר יואל הלבורן, אשר הכירה בסטייה מותרת מהשווי המוערך לתרחישי מכירה מהירה, אישר בית המשפט המחוזי את המכירה. העותר ערער על ההחלטה, טען כי המחיר נמוך משמעותית הן מהשמאות והן משווי השוק, והאשים את המשיב בכך שהניא במכוון קונים פוטנציאליים לבצע מניפולציות במחיר המכירה. זאת ועוד, טען העותר כי בית הדין האזורי התעלם מטענותיו ולא סיפק הנמקה מספקת להחלטותיו. עם זאת, בג"ץ דחה את העתירה בקובעו כי הוא אינו פועל כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הרבני, אלא אם קיימות הפרות פרוצדורליות חריגות או סוגיות של צדק טבעי, שלא באו לידי ביטוי במקרה זה. בית המשפט הגיע למסקנה שטענות העותר אינן מצדיקות התערבות והצביע על ליקויים פרוצדורליים בעתירה עצמה, כגון היעדר כל המסמכים הדרושים לביסוס טענותיו. לפיכך, העתירה נדחתה, מבלי שהוטלו הוצאות על הצדדים המעורבים, שכן המשיבים לא נדרשו להגיב.