עש"א 38634-01-20

תקציר

פסק הדין דן בשתי עתירות אזרחיות שהגישה המערערת נגד המשיבים בעניין השימוש ברכוש משותף בבית משותף משותף. בערעור הראשון טענה המערערת כי על המשיבים להסיר משטח עץ שבנו על הרכוש המשותף, שכן הדבר נעשה ללא הסכמה ופגע בפרטיותם. עם זאת, בית המשפט קיבל את קביעתו של המפקח כי הפלטפורמה נבנתה על רכוש משותף וחייבה הסכמה של בעלי דירות אחרים, אותה לא הצליחה המערערת להשיג. בית המשפט הסכים עם ממצאי הממונה כי הפלטפורמה היוותה יחידה נפרדת ופגעה בפרטיות המשיבים, ודחה את טענות המערערת כי מדובר בהרחבה או בשימוש סביר ברכוש המשותף. בערעור השני ערערה המערערת על הסדר החניה של המשיבים בשטח משותף הגובל בדירתם, וטענה כי הדבר נעשה ללא היתר ופגע בזכויות הקניין שלהם. בית המשפט אישר את החלטת המפקח, וקיבל את העובדה שהחניה קיימת שנים רבות, משמשת באופן סביר לחניה, וקיבלה את הסכמת בעלי הדירות האחרים. בית המשפט הדגיש כי ההיתכנות התכנונית נפרדת מזכויות הקניין, והמערערת לא יכלה לעקוף את זכויות הקניין של המשיבים בהיעדר הסכמה, במיוחד נוכח ההסכמה הקיימת בדבר חלוקת השימוש ברכוש המשותף. בית המשפט מצא את יתר טענותיו של המערער בעניין החניה בלתי משכנעות וחסרות שחר. משכך, החליט בית המשפט לדחות את ערעורי המערערים, וחייב אותם להרוס את משטח העץ בתוך 21 יום ולשלם למשיבים הוצאות משפט בסך 20,000 ₪. כן הורה בית המשפט לאוצר להעביר את ההוצאות שהוציאה המערערת למשיבים ולהשיב למערערת את יתרת הסכום.