ה"ת 50356-06-14

תקציר

פסק הדין מתאר את החלטות בית המשפט בנוגע לבקשה שהגיש אזרח ישראלי שרכושו הוחרם על ידי רשות העתיקות בחשד שמדובר בעתיקות המיובאות מיהודה ושומרון. החלטתו הראשונה של בית המשפט, שהורה לרשות להשיב את הפריטים שהוחרמו למבקש, לא זכתה לערעור מצד הרשות והפכה לחלוטה. עם זאת, הרשות ניסתה להאריך את המועד האחרון להחזרת הפריטים ומשבקשה זו נדחתה, העבירה אותם לקצין ארכיאולוגיה בטענה שאין לה סמכות לדון בפריטים. בית המשפט דחה טענה זו והדגיש את חוסר תום הלב וההתנהלות השערורייתית של הרשות. נפסק כי הרשות אינה יכולה להעביר את הפריטים כדין לגורם אחר, במיוחד כאשר הדבר נעשה כדי לעקוף את הוראות בית המשפט. בית המשפט הוסיף ודחה את הטענה כי קיים סעד חלופי העומד לרשות המבקש, שכן פעולות הרשות היו בלתי חוקיות. לפיכך, הסעד הראוי היה להורות על השבתם המיידית של הפריטים שהוחרמו למבקש, תוך פסיקת הוצאות כנגד הרשות. גם קצין הארכיאולוגיה, אף שלא היה בעל דין, היה מחויב להחלטה זו. הרשות נדרשה לעמוד במועד שנקבע, עם השלכות לאי עמידה, ולמבקש ניתנה הזכות לערער על ההחלטה כהליך פלילי. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ביום 1.1.2017.