בש"פ 3691/91

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון מתמקד במעצרו של משיב הממתין למשפט בגין ייבוא 30 ק"ג הרואין, העצור מזה 15 חודשים. בית המשפט נעתר לשחרורו של המשיב ממעצר והטיל עליו תנאי ערבות, לרבות מעצר בית. המדינה ביקשה לשנות את התנאים, וביקשה לבטל את הופעתו היומית של המשיב בתחנת המשטרה. בית המשפט הכיר בכוונת המחוקק לתת עדיפות לחירות, המציע חלופות שונות למעצר מלא, ובחומרה שבה מתייחס המחוקק למעצר ממושך ללא גזר דין. היא הדגישה כי יש לשקול את חומרת העבירה המיוחסת למשיב גם בעת קביעת תנאי הערבות. נוכח אופיו הנתעב של העבירה, נעתר בית המשפט לבקשת המדינה וביטל את חובת ההופעה היומית בתחנת המשטרה, שכן הדבר פגע במטרת מעצר הבית. תחת זאת, הורה בית המשפט למשטרה לפקח על עמידתו של המשיב בתנאי מעצר הבית שלו, ולאפשר ביקורי פתע סבירים. עוד הורה בית המשפט כי כל שאלה הנוגעת לפרטי מעצר הבית תתברר ותוכרע בבית המשפט המחוזי, תוך הדגשה כי שיחות עם עורך דינו של המשיב צריכות להתקיים בדרך כלל במקום מעצר הבית. פסק הדין מדגיש את האיזון העדין בין שמירה על החירות לבין הבטחת שלום הציבור, תוך הפעלת פיקוח מוגבר על הגבלות על החירות לאחר שחלפה שנה מאז הגשת כתב האישום.