בע"מ 4272/17

תקציר

המקרה שלפנינו נסוב סביב תוקפה של צוואה, אשר נקבעה לטובת המבקש, לכאורה לרעת המשיבים, שהם גם אחיו של המבקש. ביצוע הצוואה הוגש על ידי המבקש לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, אך הוא נתקל בהתנגדויות מצד המשיבים, מה שהוביל את בית המשפט לענייני משפחה (כבוד השופט הבכיר ש' אלבז) לפסוק לטובת המשיבים לאחר שקבע כי הצוואה נערכה במרמה תוך השפעתו הבלתי הוגנת של המבקש על המנוח וכי האחרון נעדר את הסמכות לערוך את הצוואה. החלטה זו אושרה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים מ' סובל, ח' מק-קלמנוביץ' וח' מ' לומפ), אשר דחה את ערעור המבקש. בקשת רשות הערעור הנוכחית בפני בית המשפט העליון למעשה חוזרת על הטענות הקודמות, שומרת על כשירותו של המנוח ומכחישה כל מעורבות בעריכת צוואה. עם זאת, הבקשה נדחית מאחר שהיא אינה מעוררת שאלות בעלות חשיבות משפטית או ציבורית מעבר לאינטרסים הפרטיים של הצדדים. זאת ועוד, קביעתם של הערכאות הקודמות כי המבקש היה מעורב בעריכת הצוואה נותרה בעינה, וטיעוני המבקש נוגעים בעיקר לממצאים עובדתיים, שאינם מהווים עילה להתערבות בגלגול שלישי. לפיכך, בית המשפט העליון מקיים את החלטות הערכאות הנמוכות יותר ודוחה את הבקשה ללא פסיקת הוצאות.