תלה"מ 20431-05-18

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת התובע באופן חלקי, ופוסק לטובת התובע. הנתבע הפר הסכם חוזי לרכישת דירה מהתובע בכך שלא שילם את מלוא התשלום בתוך 90 הימים הנקובים. התמורה, בסך 355 אלף שקל, הייתה אמורה להיות משולמת לחשבון נאמנות משותף, כאשר שכר טרחה נוסף יביא את הסכום הכולל ל-399,500 שקל. העיכוב נבע מהתנהלות הנתבעת בקבלת הלוואת משכנתא וניסיונות כושלים להשיג מימון. הנתבע לא המציא את המסמכים הדרושים לרישום המשכנתא במועד. זאת ועוד, סכום ההלוואה המבוקש על ידי הנתבעת עלה על מחיר המכירה, דבר שגרם לעיכובים בשל הצורך בבירור. על פי ההסכם, הנתבע אחראי להבטיח תשלום במועד, וענייני צד ג' אינם תירוץ תקף. פסק הדין פוסק לתובע פיצויים בסך 30,000 ₪, בצירוף ריבית חודשית של 1% על התמורה שלא שולמה, בסך כולל של 19,975 ₪ בגין חמישה חודשי שיהוי, כפי שנקבע בחוזה. בנוסף, הנתבע חויב לשלם לתובע הוצאות בסך 7,500 ₪. הסכומים ישולמו תוך 45 יום מיום המצאת פסק הדין לנתבע. עוד צוין בפסק הדין כי התובעת זכאית לדמי שימוש בסך 1,000 ₪ לחודש בגין כל חודש בו התשלום מתעכב. בפסק הדין מודגש כי עורכי הדין של הצדדים ניהלו את ענייני המשכנתאות, ולא הייתה כוונת זדון מצד הנתבע. אופייה החריג של העסקה, שבו היו מעורבים בני משפחה, והאתגרים הנלווים לכך, היו צריכים לגרום לתובע לצפות עיכובים פוטנציאליים. פסק הדין הוא לטובת התובעת, ומורה לנתבעת לשלם פיצויים בסך 30,000 ₪ והוצאות נוספות.