עב"ל 481/99

תקציר

במקרה זה, בית המשפט האזורי בבאר שבע קבע תחילה כי אוטם שריר הלב של המשיב היה תאונת עבודה. המשיב, שהיה בעבר עובד בזק, חווה מתח וסערת נפש משמעותיים כאשר נודע לו בפתאומיות על העברת מקום עבודתו ועל חוסר ודאות עתידי בתפקידו. למרות טענות אלה, חוות דעת רפואית של מומחים, בעיקר של פרופ' שלזינגר, לא הצביעה על קשר סיבתי משמעותי בין מצב העבודה לבין התקף הלב. המומחה טען כי גורמי הסיכון הקיימים כגון עישון, יתר לחץ דם והשמנת יתר היו התורמים העיקריים למצבו של המשיב, כאשר לאירועים הקשורים לעבודה הייתה השפעה זניחה. בית הדין הכיר ב"אירוע חריג" בחיי העבודה של המשיב, אך הטיל ספק בהשפעתו האמיתית. הוויכוח נסב במידה רבה על ההבחנה בין סיבתיות משפטית לסיבתיות רפואית, והדגיש כי אוטם שריר הלב אינו נתפס בדרך כלל כתאונת עבודה, אלא אם כן נגרם על ידי אירועי עבודה חריגים. בסופו של דבר, בית הדין החליט להחזיר את התיק לבדיקה נוספת על ידי יועץ רפואי מומחה נוסף כדי לוודא אם אירוע העבודה השפיע באופן אפקטיבי על עיתוי האוטם. פסק דין זה שופך אור על המורכבות של קביעת סיבתיות הקשורה לעבודה בנושאי בריאות המושפעים מגורמים רבים שאינם תעסוקתיים.