ת"פ 396/05

תקציר

ניתוח משפטי: התיק עוסק בפרשנות ויישום של תקנות המסדירות תשלום הוצאות עדים בהליך פלילי, תוך התמקדות ספציפית באחריות בתי המשפט והסנגוריה הציבורית. העקרונות המשפטיים המרכזיים והחידושים הנידונים הם כדלקמן: 1. **עקרונות משפטיים לגבי הוצאות עדים ותפקיד בית המשפט והסנגוריה הציבורית:** - **מסגרת סטטוטורית:** - תקנה 11(א) לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974, קובעת כי נאשם שאינו מיוצג על ידי סניגור שמונה על ידי בית המשפט חייב להפקיד כספים או ערבות לכיסוי הוצאות העדים לפני שליחת צווי זימון. יש לציין כי תקנה זו **מחריגה** נתבעים עם סנגורים ממונים מחובה זו, תוך הכרה בחוסר יכולתם הכלכלית או בחוסר המעשיות של דרישת פיקדונות כאלה. - תקנה 7 לתקנות הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1996, מסמיכה את הסניגוריה הציבורית לאשר הוצאות הכרחיות, לרבות שכר בטלות של עדים, ובכך לקבוע אחריות מוסדית למימון עלויות אלה. 2. **עקרונות משפטיים:** - **פטור והקצאת אחריות:** - הפרקטיקה הקודמת של בית המשפט ראתה את בית המשפט כאחראי לשלם לעדי הגנה כאשר הוא מצווה, למרות שאין צו חוקי מפורש, המשקף נוהג מקובל ולא חובה סטטוטורית. - הפרשנות מדגישה כי **על פי החוק**, הסניגוריה הציבורית**, ולא בית המשפט, **חייבת לשאת בהוצאות עדי ההגנה אם זומנו לטובת הנאשם. הדבר עולה בקנה אחד עם הוראות הרגולציה הספציפיות של תקנות הסנגוריה הציבורית. - **הגנה על זכויות עדים:** - הניתוח מדגיש כי אין לשלול מהעדים את שכרם המגיע בשל חוסר יכולתו הכלכלית של הנאשם. לפיכך, החידוש המשפטי מגבש את האחריות לתשלום הוצאות עדים בתוך הסניגוריה הציבורית, ומאשר את חובתם להבטיח שהעדים יפוצו ללא הפרעה כספית לנאשם. 3. **חידושים משפטיים ונימוקים:** - **הבהרת אחריות:** - החלטה זו מבהירה כי **בית המשפט אינו מחויב על פי חוק** לשלם שכר לעדי הגנה; במקום זאת, **הסניגוריה הציבורית** נושאת בחובה זו, בהתאם לתקנה 7. - **שיקול דעת ויישום מעשי:** - בית המשפט מכיר בהיעדר נוהל קבוע לתשלום שכר העדים ומציין כי הנוהג הנוכחי - שבו בית המשפט משלם כאשר הוא מצווה - מבוסס על שיקול דעת וכבוד שיפוטיים, ולא על חובה סטטוטורית. - ההחלטה **מבטלת** את הנוהג, ומדגישה כי האחריות מוטלת על הסנגוריה הציבורית, שנמצאת בעמדה טובה יותר לפקח ולקבוע את הצורך. - **שיקולים תקציביים ופרוצדורליים:** - מכיר בהשלכות הכספיות ובבהירות הפרוצדורלית הלקויה, ומדגיש את חשיבות האחריות המוסדית על נוהלי תשלום אד-הוק לבית המשפט. 4. **עקרונות משפטיים מאומתים:** - **כוונת חקיקה:** - הפרשנות עולה בקנה אחד עם כוונת החקיקה להגן על זכויות העדים ולשחרר נתבעים מוגבלים כלכלית מחובות הפיקדון, ומחזקת את העיקרון שהרגולציה הסטטוטורית גוברת על הפרקטיקות המקובלות. - **תפקיד הפיקוח של הסניגור הציבורי:** - ההחלטה מקצה באופן חדשני תפקיד פיקוח ומימון לסניגוריה הציבורית בכל הנוגע להוצאות עדים, קידום הקצאת משאבים יעילה והקפדה על הוראות החוק. לסיכום, תיק זה שב ומאשר כי החובה החוקית לשלם לעדי הגנה מוטלת על הסנגוריה הציבורית, מבהיר את ההיקף המצומצם של האחריות הכספית של בית המשפט, ומדגיש הקפדה על הוראות רגולטוריות ספציפיות להבטחת הגנה על זכויות העדים תוך הכרה באילוצים פרוצדורליים ותקציביים.