ע"א 9488/16

תקציר

מקרה זה עוסק בשאלה האם הכספים המתקבלים על ידי חוקרים ממוסדות אקדמיים בחו"ל עולים כדי הכנסה שיש לחייבה במס. המערערים, שלושה פרופסורים מאוניברסיטאות ישראליות, הוזמנו לשמש כחוקרים אורחים במכוני מחקר באוניברסיטת ניו יורק לשנת הלימודים 2009-2010. לכל אחד מהם הוענקה מלגה שנעה בין 75,000 ל-100,000 דולר. המשיב, פקיד השומה ירושלים, סבר כי יש למסות את המלגות כהכנסה מעסק או ממשלח יד, ואילו המערערים טענו כי גובה המלגה שקיבלו אינו מהווה "הכנסה" שכן אין לו "מקור" כמשמעותו בפקודת מס הכנסה. דעת הרוב, שנכתבה על ידי השופט הנדל ואליה הצטרף השופט קרא, קבעה כי בסיס מס ההכנסה בישראל רחב וכולל את מרבית ההכנסות האפשריות של נישומים וכי מקורות ההכנסה החייבת הם אלה בעלי פוטנציאל חזרה. הכספים שקיבלו המערערים מהמוסדות ניתנו להם במסגרת עיסוקם כחוקרים אקדמיים ולפיכך מהווים הכנסה חייבת במס. השופט הנדל הוסיף וקבע כי גם אם הכספים לא הופקו במסגרת עיסוקם של המערערים, עדיין הם היו הכנסה חייבת במס, שכן הם היו בעלי מאפיינים של מקור ולא היו הכנסה במישור האישי-פרטי. השופט אלרון, בחוות דעת חולקת, סבר כי המלגות ששולמו למערערים אינן מהוות "הכנסה", שכן המערערים לא סיפקו כל תמורה או שירות למכוני המחקר תמורת המלגות. לדברי השופט אלרון, פרשנות המונח "תמורה" על ידי בית משפט קמא הייתה שגויה וסתרה את הגדרת המונח בפקודת מס הכנסה. יתר על כן, הראיות לא הצביעו על כך שהמערערים סיפקו פיצוי כלשהו למוסדות המחקר. לפיכך, השופט אלרון היה מקבל את הערעורים וקובע כי יש לבטל את השומות שהוציא המשיב למערערים, שכן המלגות שקיבלו המערערים הן מחוץ לבסיס המס ואינן חייבות במס הכנסה.