על"ע 9013/05

תקציר

בערעור אזרחי מס' 9417/05 עמד המערער, שהורשע בעבר על ידי בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב בשורה של עבירות משמעת, על השעיה של חמש שנים. העבירות כללו הפרת חובת אמונים ללקוחו ואי שמירה על כבוד המקצוע, לצד עבירות נוספות הקשורות לטיפול לא תקין בכספי הלקוח. הערעורים מתמקדים בהרשעה ובחומרת ההשעיה, ואילו הוועדה המחוזית תל אביב של לשכת עורכי הדין מערערת על זיכויו של המערער בעבירה ספציפית. עניינו של המערער בשכנוע לקוח קשיש להעביר רכוש וכספים בנסיבות מפוקפקות, בטענה כי מדובר במתנות או בבטוחה לשכר טרחת משפט. עם זאת, סתירות בהסבריו ובמעשיו של המערער הצביעו על ניצול, שהובילו להרשעתו. המערער ערער על כך, בטענה להטיות ולראיות בלתי קבילות, במיוחד בכל הנוגע לעדותו של עורך דינו של הלקוח שבא אחריו. למרות טענות אלה, אישר בית המשפט את קבילות הראיות לפי הוראות מיוחדות, תוך הדגשת הסבריו הבלתי עקביים של המערער ואי השבת מלוא הכספים ללקוח, דבר שהפר עוד יותר את חובת הנאמנות. פסק הדין הדגיש את אחריותם המקצועית של עורכי הדין לפעול ביושרה, תוך הדגשת ושמירה על אמצעי משמעת להגנה על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין. בסופו של דבר, בעוד שהועלו טענות בדבר פרשנותם של כללים ספציפיים, מצא בית המשפט כי המערער הפר בבירור חובות אתיות, ואישר את ההשעיה כאמצעי הכרחי לשמירה על סטנדרטים מקצועיים.