ו"ע 214/06

תקציר

העתירה מתייחסת לחלוקת תשלומי פיצויים בגין נכס בניסנית, לאחר התנתקות ישראל מרצועת עזה. המערערת, שלא הייתה מיוצגת משפטית בהליך המקורי, טוענת כי היה עליה לקבל מחצית מתשלומי הפיצויים, אשר שולמו בעיקר לבעלה. הערר הוגש למעלה משנה לאחר החלטת ועדת הזכאות, והחמיץ את המועד האחרון של 45 יום. המערערת ביקשה הארכה, בנימוק של היעדר ייצוג וחשיבות הסוגיה המשפטית העומדת על הפרק. עם זאת, השופט קבע כי בחירתו של המערער להמשיך ללא ייצוג אינה סיבה מספקת לעיכוב. יתר על כן, השופט מצא כי לסוגיה המשפטית אין חשיבות מיוחדת וכי סיכויי הצלחת הערעור אינם גבוהים דיים כדי להצדיק הארכה. השופטת הדגישה את משך השיהוי, את התנהלות המערער ואת אינטרס ההסתמכות של הצד שכנגד, ששקל כל אלה כנגד מתן הארכה. בנוסף, ציינה השופטת כי המערערת לא הציגה גורמים חיצוניים שאינם בשליטתה המצדיקים את ההארכה. בסופו של דבר, השופט דחה את בקשת ההארכה ודחה את הערעור מאחר שהוגש שלא בזמן. עם זאת, נוכח מצבו המצער של המערער, החליטה השופטת שלא לפסוק הוצאות והתירה למערערת לנקוט בהליכים משפטיים חלופיים.