פש"ר 1796/05

תקציר

רו"ח ברדיצ'ב, ששימש כנאמן לנושים של ישיבת בני עקיבא נחל יצחק, ביקש את אישור בית המשפט למכירה פרטית של נכס הישיבה - חלקת אדמה ובה ארבע יחידות דיור המאוכלסות על ידי דיירים - תמורת 600 אלף דולר, למרות שקיבל הצעה ממנהל ישיבה לשעבר לרכוש אותו בסכום גבוה יותר. הנאמן טען תחילה כי אופיו המורכב של הנכס מחייב את מכירתו כיחידה אחת, אך בהמשך חזר בו מטענה זו. רשם העמותות והשוכרים-רוכשים התנגדו לבקשה, בנימוק של היעדר הליכי מכירה פומביים, לרבות פרסום ותמחור. בית המשפט, תוך שהוא נוהג באיפוק בהתערבות בשיקול דעתו של הנאמן, הדגיש את החלת עקרונות המינהל התקין בהליכי מימוש, במיוחד כאשר מדובר ברכושה של עמותה. היא מצאה את ההצדקות של הנאמן לעקוף הליכי מכירה פומביים לא משכנעות, שכן הנכס לא היה ייחודי ולא היו ראיות לכך שמכירתו כתפוסה תפחית את ערכו. יתר על כן, בית המשפט הטיל ספק בהשתלטות ארוכת הטווח של השוכרים על הנכס ללא כל תשלום נראה לעין, ורמז כי ייתכן שמטרות העמותה אינן עולות בקנה אחד עם הסדר זה. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את בקשת הנאמן, תוך שהוא מדגיש את הצורך בהליכי מכירה פומביים ושוויוניים. ההחלטה התקבלה כדי להבטיח שקיפות והגינות, מה גם שהנאמן לא הוכיח סיבות משכנעות לחריגה מהנוהג המקובל. בית המשפט הדגיש את תפקיד הפיקוח של בית המשפט להליכי חדלות פירעון ואת התערבותו כאשר הנאמן מפעיל שיקול דעת באופן בלתי סביר או בלתי ראוי, תוך הבטחת הגינות ותום הלב של ההליך. ההחלטה התקבלה למען הצדק, והיה מצופה מהנאמן לפתוח בהליכי מכירה פומביים.