רע"פ 9634/10

תקציר

בקשה למתן רשות ערעור על גזר דין שהוטל על אדם, המכונה המבקש, על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה נדחתה. גזר הדין המקורי נגזר מבית משפט השלום בקריות באשמתו של המבקש בשלושה אישומים של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית. במסגרת הסדר טיעון חזר בו המבקש מהודאתו הראשונית באי אשמה, ויחד עם מעורב נוסף (פסקואל) הודה בכתב האישום המתוקן. הן על המבקש והן על פסקואל נגזרו עונשי מאסר, עליהם ערערו הצדדים והמשיב (ככל הנראה התביעה). החלטת בית המשפט המחוזי אישרה את גזר דינו של פסקואל על ידי בית משפט השלום, אך החמירה את עונשו של המבקש. לאחר מכן פנה המבקש לבית המשפט הגבוה לצדק בבקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בטענה כי הוא אינו מביא בחשבון במידה מספקת את הודאתם באשמה ואת העובדה שעדותם חסכה את הצורך בהתייצבותם של סוכן משטרתי ועד סמוי בבית המשפט. עם זאת, שופט בג"ץ דחה את הבקשה בקובעו כי טיעונים בדבר חומרת העונש אינם מהווים ככלל עילה למתן רשות ערעור, אלא אם התקיימו נסיבות חריגות, שלא התקיימו במקרה זה. השופט הדגיש גם את חומרתה הרבה של העבירה, וציין את כוונת המחוקק העומדת מאחורי העונשים בגין עבירות מסוג זה ואת הצורך בהרתעה ובתגמול. בהתחשב בעברו הפלילי של המבקש ובנסיבות המקרה, גזר דינו של בית המשפט המחוזי נחשב ראוי.