בש"פ 5568/20
פסק-דין עליון
תקציר
ניתוח משפטי של הערעור על דחיית בקשה לדיון נוסף בתיק 3113/20 I. מבוא ורקע הקשרי המקרה שלפנינו עוסק במערער המבקש לערער על שורה של החלטות פרוצדורליות ומהותיות שהתקבלו על ידי רשויות שיפוטיות שונות בנוגע לערעורו הפלילי ובקשות קשורות. בתחילה, בקשת רשות הערעור של המערער לערער על הרשעתו בעבירות חניה נדחתה על ידי השופט ג' קרא. בהמשך הגיש המערער בקשה לדיון נוסף בהחלטה זו, אשר נדחתה על ידי רשם בתי המשפט. גם התנגדות לסירוב זה נדחתה, בנימוק שהמנגנון הפרוצדורלי לבקשת דיון נוסף בהחלטה של שופט יחיד אינו מותר במסגרת החוק הרלוונטית. II. עקרונות משפטיים ומסגרת משפטית א. תחולתו של סעיף 18 לחוק-יסוד: השפיטה הוראת היסוד המשפטית הרלוונטית למקרה זה היא סעיף 18 לחוק יסוד: השפיטה, הקובע במפורש: "עניין שהוכרע על ידי בית המשפט העליון בשלושה ענפים, יכול להידון בהמשך". מאמר זה משרטט את הגבולות הפרוצדורליים שבהם יכול בית המשפט לדון בבקשות לדיון נוסף, ומדגיש כי בקשות כאלה מותרות רק כאשר ההחלטה התקבלה בהרכב של שלושה שופטים. ב. קביעת פסיקה בדיונים נוספים בית המשפט אישר בעקביות עיקרון זה באמצעות תקדימים רבים, וקבע עמדה משפטית ברורה ובלתי מעורערת: - המגבלה הפרוצדורלית שלא ניתן להגיש בקשה לדיון נוסף כנגד החלטות שניתנו על ידי שופט יחיד. - האופי המחייב של פסקי דין המגבילים את יכולתם של הצדדים לבקש עיון חוזר בהחלטות של שופט יחיד באמצעות בקשות לדיון נוסף, ובכך שומרים על יעילות וודאות שיפוטית. הפסיקה הרלוונטית המחזקת עקרונות אלה כוללת: - ע"א 2685/20 מזרחי נ' מדינת ישראל (5.5.2020) - ע"א 1162/18 מזרחי נ' פקיד שומה פתח תקווה (18.2.2018) - ע"א 7162/17 מזרחי נ' פקיד שומה פתח תקווה (14.9.2017) מקרים אלה מאשרים כי הדרכים הפרוצדורליות לבקשת דיון נוסף מוגבלות אך ורק להחלטות של הרכב של שלושה שופטים, ואינן חלות על החלטות של שופט יחיד. III. חדשנות משפטית ועקביות שיפוטית גישת מערכת המשפט, כפי שמעידה הפסיקה המצוטטת, מדגימה מחויבות לבהירות ועקביות פרוצדורלית. עמדה משפטית זו משקפת מאמץ חדשני למנוע הארכות בלתי מוגבלות של התדיינות משפטית ולקיים סופיות פרוצדורלית. על ידי הגבלה נחרצת של בקשות לדיון נוסף להחלטות של שלושה שופטים, בית המשפט משפר את היעילות השיפוטית ושומר על סביבה משפטית צפויה. ד. ניתוח הערעור הנוכחי טענותיו של המערער מתמקדות הן בטעמים מהותיים והן בנימוקים פרוצדורליים, טוענים לפגיעה בזכויותיו לשימוע וטוענים כי התקנות הפרוצדורליות לא יושמו כראוי. עם זאת, טיעונים אלה מתעלמים מההוראות החוקתיות והסטטוטוריות המפורשות המתארות בבירור את המגבלות הפרוצדורליות. הסתמכותו הבלעדית של בית המשפט על סעיף 18 ועל פסיקה עקבית מאשרת כי המנגנון הפרוצדורלי לדיון נוסף אינו חל על החלטות של שופט יחיד, לרבות החלטות ראשוניות או סירובים. לפיכך, ערעורו של המערער חסר בסיס, שכן הוא מבקש לעקוף את הדין הפרוצדורלי והדוקטרינה השיפוטית המקובלים. V. סיכום יש לדחות את הערעור על סמך הדברים הבאים: - האילוץ הסטטוטורי והחוקתי המפורש המנוסח בסעיף 18 לחוק יסוד: השפיטה. - פסיקה מבוססת המאשרת באופן עקבי כי בקשות לדיון נוסף זמינות רק כנגד החלטות שניתנו על ידי הרכב של שלושה שופטים. - היעדר כל בסיס חוקי המאפשר דיון נוסף בהחלטות של שופט יחיד, לרבות דחייה ראשונית של בקשת רשות הערעור של המערער. פרשנות זו מקיימת את שלטון החוק, מחזקת את הוודאות הפרוצדורלית ומיישרת קו עם היושרה המוסדית של בית המשפט. **סיכום:** ניסיונותיו החוזרים ונשנים של המערער להשיג דיון נוסף בהחלטות שניתנו על ידי שופט יחיד אינם מבוססים בחוק, עולים בקנה אחד עם הדוקטרינה השיפוטית, ויש לדחותם.
חקיקה מקושרת
בש"פ 5568/20 דוד מזרחי נ' מדינת ישראל, עליון (17.8.2020)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.