ע"א 11716-11-20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור שניסה לבטל פסק דין משנת 2015. פסק דין זה אישר הסכם פשרה בין המערערת לבין המשיבים, יישוב מחלוקת על חוב ארנונה ופירוק שותפות. המערערת טענה כי ההסכמה עליה התבסס פסק הדין משנת 2015 לא ניתנה באמת בשל הטעיה, איומים ומצגי שווא. עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות התומכות בטענות אלה. האיום בתביעה אישית נגד המערער נמצא כאפשרות לגיטימית, וסוגיית מס רווחי הון כבר נדונה בהליכים בבית המשפט. בנוסף, העלה המערער מספר טענות חדשות בערעור שלא הוצגו בבית משפט קמא. אלה כללו תקלות פרוצדורליות בתביעה המקורית. עם זאת, טענות אלה לא נחשבו תקפות, שכן הן לא הועלו בעבר וכבר ויתרו עליהן בא כוח המערערת במהלך המשא ומתן לפשרה. בית המשפט הדגיש את הצורך לכבד את סופיות ההסכמים ואת הרף הגבוה לביטול פשרה שאושרה בפסק דין. למרות דחיית הערעור, הסכימו השופטים לתקן את הסכם הפשרה, בהסכמת המשיבים, כך שיבהיר כי כל המס או ההיטלים הנובעים מהעסקה ישולמו על ידי המשיב. הפיקדון של המערער ישוחרר וכל צד יישא בהוצאותיו. תוצאה זו, כך קיווה בית המשפט, תיתן פתרון צודק תוך שמירה על טוהר ההליך המשפטי.