ת"פ 59680-03-18

תקציר

פסק הדין דן בסוגיית ביטול הרשעתם של שני נאשמים שהואשמו בהפרת חוקי הפרטיות בכך ששיתפו את פרטיהן האישיים של מטופלות שעמדו לעבור הפלה. הנאשמים טענו כי יש לבטל את ההרשעה על יסוד מספר טענות, ובהן אכיפה בררנית, עקרון אחידות הענישה והנזק שהיא תגרום לשיקומם. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענות אלה אינן מצדיקות את ביטול ההרשעה, שכן הנאשמים לא עמדו ברף הנדרש ובנטל ההוכחה. התנאי הראשון לביטול הרשעה - סוג העבירה - לא מנע את סיום ההליך ללא הרשעה, אך התנאי השני בדבר הפגיעה בשיקום הנאשמים לא התקיים. בית המשפט דחה גם את טענת האכיפה הבררנית, וקבע כי הפגמים שנפלו בחקירה גוברים על שיקולים אחרים. באשר לקביעת העונש, קבע בית המשפט כי מעשיהם של הנאשמים פגעו בכבוד האדם של המטופלים ובזכותם לפרטיות, וכי נסיבות המקרה חמורות. בית המשפט קבע את טווח הענישה לנאשם 1 בין 4 חודשים ל-10 חודשי מאסר, ולנאשם 3 בין חודשיים ל-8 חודשי מאסר, לצד עבודות שירות ופיצויים למתלוננים. בבואו לקבוע את העונש ההולם, בית המשפט לקח בחשבון גורמים כגון נסיבותיהם האישיות של הנאשמים, התכחשותם לאחריות וחלוף הזמן. בסופו של דבר נגזרו על שני הנאשמים 250 שעות עבודות שירות, 5 חודשי מאסר בפועל (אותם לא ירצו אלא אם יפגעו שוב) ופיצויים בסך 1,500 שקל לכל אחד מששת המתלוננים. בית המשפט הדגיש כי גזר הדין משקף את חומרת העבירות וביקש לאזן בין האינטרס הציבורי לבין נסיבותיהם הפרטניות של הנאשמים.