ת"א 40614-12-16

תקציר

התובעים, לקסן וטסלר, טענו כי הנתבעים, בנק הפועלים וישרוטל, פעלו בחוסר תום לב וניצלו את מצוקתה של לקסן במהלך ביצוע מספר הסכמים שנחתמו בין הצדדים. ההסכמים נועדו לנהל את מלון הנסיכה באילת, שבבעלות לקסן, על ידי ישרוטל. התובעים טענו כי מעשיהם של הנתבעים גרמו ללקסן נזק משמעותי, ולכן הם זכאים לפיצוי משמעותי. עוד טענו התובעים כי הבנק גבה מלקסן עמלת פירעון מוקדם שלא כדין לאחר שהבנק עצמו העמיד את החוב לפירעון מיידי. ישרוטל הגישה תביעה שכנגד נגד לקסן וטסלר, בטענה כי לקסן הפרה את התחייבויותיה החוזיות כלפי ישרוטל והיא זכאית לפיצוי בגין הנזק שנגרם. התביעה שכנגד התבססה על כישלונה של לקסן לשפץ את המלון ולפרוע הלוואה שהעניקה לו ישרוטל. בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות התובעים ודחה אותן על הסף. בית המשפט קבע כי התובעים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח כי הנתבעים פעלו בחוסר תום לב או ניצלו את מצוקתה של לקסן. נהפוך הוא, בית המשפט מצא כי התובעים הם שתרמו לתוצאה המצערת בגישתם העיקשת והשחצנית, ובחוסר הגמישות וחוסר היכולת להתפשר. בית המשפט הדגיש כי ציפיות התובעים מהנתבעים היו סובייקטיביות ואישיות, ולא עוגנו ביחסים החוזיים בין הצדדים. אשר לתביעה שכנגד, בית המשפט קיבל את טענות ישרוטל וחייב את לקסן לשלם לישרוטל 9.3 מיליון שקל. בית המשפט מצא כי לקסן אכן הפרה את התחייבויותיה החוזיות לשיפוץ המלון והיא חייבת לפצות את ישרוטל בגין הנזקים שנגרמו לה. כמו כן, דחה בית המשפט את טענות התובעים בנוגע לעמלת הפירעון המוקדם שגבה הבנק. בית המשפט קבע כי האגרה נגבתה כדין ועולה בקנה אחד עם הסכמות הצדדים. גם טענות התובעים כי האגרה נגבתה שלא כדין או שהסכום שנגבה היה מופרז נדחו. לבסוף, בית המשפט הורה לתובעים לשלם את הוצאות הנתבעים, 500,000 ₪ לבנק הפועלים ו-650,000 ₪ לישרוטל, בשל טענתם הכושלת של התובעים, חוסר המיקוד שלהם וההיקף המופרז והמיותר של ההליכים.