סע"ש 25230-06-19

תקציר

התובע, עובד לשעבר במסעדת הבשרים הנתבעת, תבע תשלומים שונים הקשורים להעסקתו. הוא תבע פיצויים בגין אי הפרשתו של הנתבע לקרן הפנסיה שלו, השלמת פיצויי פיטורים ופיצוי בגין עוגמת נפש. בתוך כך, הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה, בטענה כי התובעת התפטרה ואינה זכאית לפיצויי פיטורים תוך שלילת זכויות שלא שולמו. בית המשפט פסק לטובת התובע ברוב טענותיו. בית המשפט קבע כי הנתבעת לא הפרישה כספים לפנסיה של התובע במשך תקופה משמעותית של העסקתו וכי הסיבות לכך אינן עניינו של התובע. בית המשפט קיבל את חישוב החוב של התובעת, שהסתכם ב-29,879 שקל, כולל פיצויים ופיצויי פיטורים. באשר לפיצויי פיטורים, קבע בית הדין כי התפטרותו של התובע מהווה פיטורין שכן היא נגרמה בשל אי הפרשתו של הנתבע לפנסיה במשך מספר שנים. בית המשפט ציין כי התובע ביקש בעקשנות מהנתבע לתקן את המצב אך ללא הועיל. לפיכך נפסקו לתובעת פיצויי פיטורים בסך 13,049 ₪. עם זאת, בית המשפט דחה את התביעה בגין עוגמת נפש, וקבע כי התובע כבר קיבל סעד מספק בנושא הפנסיה וכי היחסים בין התובע לנתבע לא היו עוינים כפי שנטען. בסך הכל חויב הנתבע לשלם לתובע פיצויי פיטורים בסך 42,879 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים וניתן לערער עליו בתוך 30 יום לבית הדין הארצי לעבודה.