בד"מ 146/05

תקציר

המשיב, עו"ד במקצועו, הורשע בהחזקת סם מסוכן, הרואין, לצריכה עצמית. בעקבות זאת הגישה המתלוננת בקשה להטלת עונש, ובית המשפט נעתר לה. בית המשפט הכיר בכך שמעשיו של המשיב מהווים חרפה, שכן מצופה מהסנגורים לעמוד באמות מידה מוסריות גבוהות ולכבד את החוק. טענתו של המשיב כי אין לראות במעשיו קלון משום שאירעו מחוץ לתפקידו המקצועי כסניגור נדחתה, שכן בית המשפט סבר כי יש לבחון את התנהגותם של סנגורים בין אם היא מתרחשת בתוך עבודתם המקצועית ובין אם לאו. בית המשפט גם דחה את הטענה כי יש לראות במצבו הכלכלי הקשה של המשיב ובהיעדר עבודה בשנים האחרונות גורמים מקלים, והדגיש כי האינטרס הציבורי ואופיו המוסרי של המקצוע קודמים. בסופו של דבר, נגזרו על המשיב חמש שנות מאסר על תנאי, כאשר שנתיים הן השעיה בפועל ושלוש השנים הנותרות מאסר על תנאי. החלטה זו התקבלה לאחר שהביאה בחשבון את הקריירה הארוכה של המשיב ללא עבירות משמעת ואת נכונותו לעבור גמילה מסמים. עוד פירט פסק הדין את ההשפעות המזיקות של השימוש בסמים על תפיסת הציבור את מקצוע עריכת הדין ואת ההשפעה הפוטנציאלית על יכולתו של המשיב לתפקד באופן מקצועי.