המ"ש 12852-01-23

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת המבקש למשפט. על פי המסמכים שהוגשו, המבקש לא סיפק כל הצדקה לאיחור בהגשת בקשתו למשפט, ואף לא הציג נימוקים כלשהם המצדיקים את קבלתה. בנוסף, המבקש לא סתר את "חזקת המסירה", הקובעת כי מסמך שנשלח בדואר נחשב כמסמך שהתקבל אצל הנמען, שכן נטל ההוכחה מוטל עליו. טענת המבקשים כי לא קיבלו את הזימון אינה מספקת, ופסיקות קודמות תומכות ביישום חזקת המסירה במקרה זה. יתר על כן, המבקש לא סיפק כל הגנה לגופה של העבירה, והותרת ההרשעה על כנה לא תגרום לעיוות דין. החלטה זו היא סופית ולא ניתן לערער עליה. פסק דין זה עולה בקנה אחד עם פסיקות קודמות ומדגיש את חשיבות ההגשה בזמן ואת חזקת מסירת הדואר להבטחת פעולתה היעילה של מערכת המשפט.