ע"א 4069/03

תקציר

המערער, יליד 11.8.1956, נפצע בתאונת דרכים ביום 15.6.2000, כתוצאה מכך נקבעה לו נכות צמיתה בשיעור של 5% עקב פגיעה בכתף ו-10% עקב צלקות, לצד נכות מוחלטת זמנית למשך חודש וחצי ולאחר מכן נכות חלקית בשיעור של 50% למשך חודש נוסף. בית משפט קמא, בראשות כבוד השופט א' פרקש, פסק למערער פיצוי בסך 33,790 ₪, אך לא כלל תחילה פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות, בנימוק שהמערער לא הועסק בעת התאונה, שכן עסק בלימודי קודש בישיבה, ועבד קודם לכן כאיש תחזוקה כ-17 שנים קודם לכן. עם זאת, בערעור נקבע כי המערער, בהיותו איש מקצוע בעל כושר השתכרות שנפגע עקב התאונה, זכאי לפיצוי בגין אובדן כושר השתכרות עתידי. משכך, הביא הערעור לשינוי פסק הדין המקורי, ופסק למערער 12,000 ₪ נוספים בגין אובדן כושר השתכרות עתידי, בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך 4,000 ₪ בתוספת מע"מ, ובכך הביא לסגירת התיק ללא צורך במעורבות נוספת של הצדדים, כפי שהוחלט ביום 29.4.03.