ער"מ 7/09

תקציר

פסק הדין דן במועדי תשלום היטלי ההשבחה ובחיובי הריבית הכרוכים בהם. על פי החוק, מועד המימוש גורר את תשלום היטל ההשבחה, וריבית פיגורים חלה כאשר התשלום לא בוצע בתוך 30 יום ממועד זה. עם זאת, אם מימוש ההשבחה נעשה בדרך של מכירת זכויות, אזי מועד המימוש הוא סיום החוזה. הדבר חל על היטלי ההשבחה הקשורים לשלוש התוכניות הראשונות. בית המשפט דוחה את טענות המערערת כי חישובי ההיטל היו מורכבים, בקובעו כי הכללים ברורים והמערערת יכלה בנקל לבצע את החישובים בעצמה. לפיכך, בית המשפט קובע כי הריבית על היטלים אלה נגבתה בצדק. לגבי תוכנית ההשבחה הרביעית המצב מעט שונה. בית המשפט מסכים כי הערכת היטל ההשבחה לתכנית זו על סמך שלוש התוכניות הקודמות אינה משימה פשוטה. בית המשפט קובע כי בגין המימוש הראשון יש לוותר על הריבית מהמועד בו ביקשה המערערת את החישוב ועד למועד בו קיבלה את דרישת התשלום של הוועדה. אם התשלום בוצע תוך 30 יום מיום קבלת הדרישה, לא תיגבה ריבית. לעניין המימוש השני, הריבית על היטל התכנית הרביעית פטורה מסיום החוזה ועד לפניית המערערת לוועדה, למעט תקופה של 12 יום שבה שולמה הדרישה. השופט מכיר בביקורת על פסיקתם, אך סבור כי שיטת הוועדה תיצור עוד עיוותים ותמריצים לדחייה. עוד הם מדגישים כי פרשנותם היא תחולתו הראשונה של החוק ולכן אינה רטרואקטיבית. לבסוף, כל צד אחראי לשכר טרחתו, ופסק הדין יישלח לשני הצדדים.