ע"א 6620/93

תקציר

בית המשפט העליון הפך את החלטת בית המשפט המחוזי בעניין מכתבים ששלח ראש עיריית רמת גן לשעבר, אורי עמית, במהלך מערכת בחירות לרשויות המקומיות. המכתבים, שנשלחו לתושבי שכונת רמת חן, הבטיחו לכאורה פטור מדמי השתתפות בסלילת כבישים. בית המשפט העליון קבע כי מכתבים אלה אינם מהווים הבטחה שלטונית מחייבת מבחינה משפטית. בפסק הדין נקבע כי על מנת שהבטחה שלטונית תהיה מחייבת, עליה להינתן מתוך כוונה ברורה ואישור. המכתבים, שתוארו כתעמולת בחירות, נעדרו שפה ספציפית המצביעה על ויתור על אגרות, לא היו חתומים ולא טופלו באופן אישי, מה שהופך אותם ללא מחייבים. בנוסף, לראש העיר לא הייתה סמכות לוותר על אגרות אלו באופן חד צדדי, בהתאם לחוק העזר ברמת גן. בית המשפט הדגיש כי הבטחות כלליות לפני הבחירות אינן ניתנות לאכיפה משפטית. צוין כי בעבר שילמו תושבים אחרים אגרות דומות, מה שמדגיש את האפשרות לאפליה אם חלקם יוחרגו מאוחר יותר. בית המשפט העליון התיר לתושבים לערער שוב על הודעת האגרה אם הוכח שמעולם לא קיבלו הודעה כדין. בסופו של דבר, ערעור העירייה התקבל, תוך ביטול פסק הדין הקודם שפטר את התושבים מתשלום דמי ההשתתפות, ונפסקו הוצאות למערערת.