ע"א 8091/03

תקציר

שני ערעורים אלה נובעים ממחלוקת בין תחנות הדלק ג'מיני לבין מינהל מקרקעי ישראל על חלקת אדמה הסמוכה להתנחלות אזור. בשנות ה-60 החכירה רשות מקרקעי ישראל את הקרקע לג'מיני, שהחכירה אותה בשכירות משנה לפז חברת נפט בע"מ. לאחר שינויים בתוכנית, קיבלה ג'מיני חלקת אדמה חדשה מרמ"י להקמת תחנת דלק, ומבנים שונים לשירותי דרך. מאוחר יותר מכרה ג'מיני את הזכויות על חלקה זו לפז. רשות מקרקעי ישראל דרשה דמי הסכמה להעברת הזכויות, שלדעת ג'מיני היו נמוכים בהרבה מהסכום שנדרש. ג'מיני שילמה את הסכום תחת מחאה ותבעה את רשות מקרקעי ישראל על ההפרש. השאלות המרכזיות במחלוקת הן האם ג'מיני חייבת לשלם את מלוא דמי ההסכמה שדרשה רמ"י, והאם דמי החכירה הראשוניים ששילמה מכסים את החלקה כולה או רק חלק ממנה. בית המשפט המחוזי פסק לטובת רמ"י בשאלה הראשונה, ולטובת ג'מיני בשאלה השנייה. ג'מיני ערערה על פסק הדין הראשון, ורמ"י ערערה על השני (ע"א 8091/03 ו-9695/05). השופט גרוניס קובע כי ג'מיני אכן חייבת בתשלום מלוא דמי ההסכמה, שכן העברת זכות החכירה העיקרית, גם כאשר זכות משנית כבר נגזרה, מהווה העברת זכויות על פי חוזה החכירה, ורמ"י רשאית לדרוש תשלום בגינו. כמו כן, דמי החכירה הראשוניים ששילמה ג'מיני נחשבים כתשלום עבור המגרש כולו, ולא רק עבור חלק ממנו, על פי הלשון הברורה של חוזי הפיתוח והחכירה, למרות טענות רמ"י כי מדובר בטעות קולמוס. לפיכך, שני הערעורים נדחים.