עת"מ 3040/06

תקציר

שתי עתירות הוגשו נגד צווי הארנונה של המועצה האזורית מטה אשר נגד מפעלים באזור התעשייה בר-לב. אבן קיסר ושטראוס, העותרות, ערערו על חוקיות הצווים בטענה שהם מפלים ובלתי סבירים. בית המשפט מצא כי המועצה לא הצליחה לקבל את אישור השרים להקמת אזור גבייה נפרד, שטח C, מה שהביא להעלאת שיעורי המס באזור בר-לב. תהליך אישור זה היה דרישה במסגרת חוקי ההקפאה שנועדו לרסן את הרשויות המקומיות מלהטיל מסים מופרזים. ללא האישור הנדרש, קבע בית המשפט כי שטח C הוקם שלא כדין ויש לפזרו. המועצה יכלה לחייב את העותרים רק על בסיס השטחים הקיימים, ככל הנראה שטח A, מה שהוביל לתשלומי מסים נמוכים יותר. בנוסף, ציין בית המשפט את האפליה הבלתי מוצדקת בשיעורי הארנונה בין שטחי C לאזורים אחרים בתחום שיפוטה של המועצה, והדגיש כי שיקולים כלכליים צריכים להיות הגורם העיקרי בקביעת שיעורי המס. פסק הדין חייב את המועצה לדבוק בעקרונות של שוויון וסבירות בעת קביעת מיסים. אבן קיסר טענה גם לחריגות מחוקי ההקפאה בשטחי A ו-B, אך בית המשפט מצא טענות אלה בלתי מבוססות. לבסוף, פסק בית המשפט לכל עותר הוצאות משפט בסך 15,000 ₪ מהמועצה.