ת"א 1020-06-11

תקציר

פסק דין זה דן בתביעה בין גב' גולן לבין עורך דינה לשעבר, עו"ד גבאי, בנוגע לשכר הטרחה שגבה האחרון מהראשון בגין ייצוגה בתביעת פיצויים בעקבות תאונה. הדיון נסוב סביב מספר סוגיות מרכזיות. הראשונה נוגעת לשיעור שכר הטרחה הראוי – בין אם הוא צריך להיות 11% או 13% מסכום הפיצוי – לפי חוק פלסטין והכללים הבאים של לשכת עורכי הדין. בית המשפט פוסק לטובת השיעור הנמוך יותר של 11%, בהתאם לפסיקות קודמות של בית המשפט העליון בנושא, וללא קשר להסכמים כלשהם שהיו לעורך הדין עם לקוחו. הסוגיה השנייה נוגעת להכללת פיצויי המוסד לביטוח לאומי בחישוב שכר טרחת עורך דין. בית המשפט קובע כי פיצוי המל"ל אינו חלק מהסכום הקובע שממנו נגזר שכר הטרחה, בהתבסס על פסיקה קודמת. לפיכך, עו"ד גבאי אינו רשאי לגבות שכר טרחה על בסיס סכום זה. המחלוקת העיקרית היא על שכר טרחתו של עו"ד קנר, עורך דין נוסף שייצג בעבר את גב' גולן באותו תיק ותבע אותה על שכר טרחתו שלא שולם. בית המשפט מקבל את גרסתה של גב' גולן לאירועים, לפיה הסכים עו"ד גבאי לטפל בסוגיית שכר טרחתו של עו"ד קנר במסגרת ייצוגו ואולי אף להשתתף בתשלומו. בית המשפט קובע כי עו"ד גבאי זכאי למקסימום של 5.5% בלבד מסכום הפשרה, שכן שני עורכי הדין יחד אינם יכולים לחרוג משכר הטרחה המרבי של 11%. מאחר שעו"ד גבאי כבר גבה סכום גבוה יותר, עליו להחזיר לגב' גולן את ההשתתפות העצמית, לרבות הסכום שנפסק לעו"ד קנר כשכר טרחה, העומד על 5.5%. בנוסף, בית המשפט מוצא את עו"ד גבאי אחראי לעיכוב של גב' גולן בתשלום שכר טרחתה של עו"ד קנר, שהוביל לפתיחת תיק הוצאה לפועל ושכר טרחה נוסף. הימנעותו של עורך הדין מליידע את גב' גולן על פסק הדין וחתימתו על פסק הדין גרמה לעיכוב, ועל כן עליו לשאת בנזקים הנובעים מכך. הסכום שישיב עו"ד גבאי לגב' גולן מחושב כהפרש בין הסכום הכולל ששולם על ידי גב' גולן בתיק ההוצאה לפועל לבין הסכום המקורי שנפסק לעו"ד קנר. בית המשפט פוסק גם במספר תביעות נוספות הקשורות להוצאות וריבית על סכומים מסוימים. בסופו של דבר, נדרש עו"ד גבאי לשלם לגב' גולן את הסכומים הנקובים בסעיף 103 לפסק הדין (עד לתקרה מסוימת), בניכוי הסכומים שנפסקו לו בתביעה שכנגד. כמו כן, נדרש עו"ד גבאי לשלם לגב' גולן 30,000 ₪ כהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.