ע"פ 5957/98

תקציר

הכרעת הדין עוסקת בערעור על גזר הדין שנגזר על דוד לברטי, שהורשע על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בשורה של עבירות הקשורות לרכב. לוורטי הורשע ב-32 עבירות, בהן קשירת קשר, פריצות לרכב, חבלה, גניבה וסחר ברכב גנוב. בית המשפט המחוזי גזר עליו במקור 10 שנות מאסר, מהן 7 שנים לריצוי, ולאחר מכן 3 שנות מאסר על תנאי ושלוש שנות פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה. מטרת הערעור היא להפחית עונש זה. ההרכב, המורכב מהשופטת ד' דורנר והשופטת א' ר' זועבי, מכיר בחומרת פשעיו של לברטי ובצורך בהרתעה, בהתחשב במצוקה המשמעותית הנגרמת כתוצאה מגניבת רכב. עם זאת, בעקבות תסקיר חיובי של שירות המבחן, המדגיש את התקדמותו של לברטי בשיקום, בית המשפט נוטה להקל בעונשו. המלצת שירות המבחן, אף שהיא מתמקדת בשיקום, אינה מתחשבת במידה מספקת בתכליות אחרות המבוססות על צדק כגון גמול והרתעה. בהתחשב בעברו הפלילי העשיר של לברטי, הכולל פריצה, גניבה, הצתה ותקיפה, הצוות אינו יכול להיעתר לבקשה לשחרור מיידי. במקום זאת, הם מפחיתים את העונש בשנה אחת, והתוצאה היא עונש חדש של 9 שנות מאסר, כאשר 6 שנים ירוצו והיתר על תנאי. הפאנל מדגיש את חשיבות השיקום ומעודד את לוורטי לנצל הזדמנות זו לשיקומו המוצלח. גזר הדין נועד לאזן בין צדק לשיקום, ולשקף את התחשבותו של בית המשפט בתכליות עונשיות שונות.