ע"א 267/86

תקציר

בית המשפט העליון הכריע בתיק שעניינו מחלוקת על קביעת המועד הקובע להגשת תמצית תשובה בערעור אזרחי. המערערת טענה כי סיכומי המשיב לא הוגשו כראוי, ועל כן טרם החל המועד האחרון לתגובתם. בית המשפט בחן את תקנות סדר הדין האזרחי, המתוות את דרכי השירות, ולא מצא דרישה כי המסמכים יוגשו אך ורק באמצעות מזכירות בתי המשפט. בעוד בית המשפט הכיר בכך שהשירות מטופל בדרך כלל על ידי הצדדים עצמם, ישנם מקרים בהם התקנות מחייבות שירות ישיר בין הצדדים. במקרה דנן, שירות סיכומיהם של המשיב עמד בתקנות. פרק 32 לתקנות סדר הדין האזרחי מתווה את דרכי השירות, ובא כוח המשיב שירת את המערער באמצעות פקידו, שהוא שיטת שירות תקפה. זאת ועוד, הבקשה החלופית להארכת המועד נדחתה, שכן בית המשפט לא מצא הצדקה להארכה בשל אי הבנה של החוק. בית המשפט העליון פסק נגד המערערת, ואישר כי סיכומי המשיב הוגשו כדין, ולפיכך חלף המועד האחרון לתגובת המערער. התיק יועבר כעת לדיון בהרכב לשיפוט ללא התייחסות נוספת של המערער. בנוסף, חויב המערער בהוצאות המשיב.