ס"ע 23945-03-10

תקציר

התובעת, מעסיקה במקצועה, הגישה שורה של תביעות כנגד הנתבעת, עובדתה לשעבר, בטענה כי הפר את חובות האמונים שלו ופעל כלפיה בחוסר תום לב במהלך העסקתו ולאחר סיום העסקתו. לטענתה, הנתבע החזיק בסודותיה המסחריים, לרבות רשימות לקוחות ואסטרטגיות שיווק, והשתמש בהם שלא כדין לטובתו לאחר שעזב את מקום עבודתה. הנתבע הכחיש את הטענות והגיש תביעה שכנגד כנגד כנגד בגין תשלומים שונים שלטענתו מגיעים לו לאחר סיום העסקתו, לרבות פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, שכר עבור החודשיים האחרונים לעבודתו, פדיון ימי חופשה, דמי הבראה ומענק חגים. בית המשפט מצא כי מרבית טענות התובע אינן מבוססות ודחה אותן. עם זאת, היא מצאה כי הנתבע אכן הפר את חובת תום הלב וחובת הנאמנות שלו כלפי התובע במובנים מסוימים. לגופו של עניין, בית המשפט מצא כי הנתבע פעל בחוסר תום לב בכך שהעתיק זיכרונות מטלפון נייד שסופק על ידי התובע, שלח הודעת SMS לעדכון אנשי הקשר שלו במספר החדש שלו החתום בשמה של התובעת, וקידם את עסקיו שלו בעודו מועסק על ידי התובעת ללא ידיעתה או הסכמתה. בפנייה לתביעה שכנגד, מצא בית המשפט כי הנתבע זכאי לחלק מהתשלומים שתבע. באופן ספציפי, בית המשפט הורה לתובעת לשלם לנתבעת דמי הודעה מוקדמת עבור התקופה שעד למועד סיום העבודה המוסכם, שכר עבור החודשים פברואר ומרץ, בניכוי הלוואה שלא שולמה שקיבלה הנתבעת מהתובעת, פדיון ימי חופשה, דמי הבראה ומענק חגים. למרות טענותיה הנרחבות יותר של התובעת, הורה בית המשפט כי הסכומים שחב כל צד למשנהו יקוזזו, כלומר אף אחד מהצדדים לא יצטרך לשלם תשלומים נוספים למשנהו. עוד ציין בית המשפט כי שני הצדדים תרמו להתארכות ההליכים ויישאו בהוצאותיהם, למעט סכום קטן שנפסק לנתבע כדי לפצות אותו על התנהלות התובע. לבסוף, הדגיש בית המשפט כי הנתבע אמנם הפר את חובותיו כלפי התובעת, אך מעשיו אינם מצדיקים כל סעד מעבר לאמור בפסק הדין, במיוחד נוכח הימנעותה של התובעת מהגנה על סודותיה המסחריים הנטענים.