ע"ע 8232-02-12

תקציר

בית המשפט דחה את הערעור בעניין הפרשי השכר על בסיס "שכר ראוי". המערערת התקשרה מרצון בחוזה עם המשיבים, והחוזה לא היה כפוי. כמו כן, השכר המוסכם עלה על שכר המינימום הקבוע בחוק במשך רוב תקופת החוזה. לפיכך, נדחו הטענות בדבר זכאות להפרשי שכר על בסיס "שכר ראוי" לפי חוק העושר. בערעור על דחיית התביעה לפיצויי פיטורים ובהודעה מוקדמת, מצא בית הדין כי המערערת הודיעה על התפטרותה. המערערת לא חזרה בה מהתפטרותה ולא טענה אחרת. לכן, המעשה שלה נחשב התפטרות, להבדיל פיטורים. בית הדין דחה גם את טענתה החלופית של המערערת, לפיה יש לראות בהתפטרותה פיטורים נוכח אופי העסקתה שלא כדין. עם זאת, בית המשפט מצא כי המערערת נדרשה לעזוב את עבודתה מוקדם יותר ממועד התפטרותה עליו הודיעה. המשיב אישר כי המערער הודיע לה מראש על התפטרותה המתוכננת. זוהי הודעה מוקדמת מוסכמת. דרישת המשיבים מהמערערת לצאת מוקדם מהעבודה אינה שוללת את זכותה לשכר עבור התקופה בה הייתה מוכנה לעבוד. לפיכך, זכאית המערערת לתמורה בגין תקופת ההודעה המוקדמת, המשתרעת מיום 1.9.2008 ועד ליום 5.10.2008. לפיכך, ערעורה על זכאותה להודעה מוקדמת מתקבל. המשיבים חויבו לשלם למערערת סך של 4,255 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק מיום 1.9.2008 ועד למועד התשלום המלא. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים, ולא היה צו להוצאות.